בג"ץ החליט לחייב את המדינה למגן את כל כיתות האם בבתי הספר בשדרות וביישובי עוטף עזה, לקראת שנת הלימודים הבאה. השופטים דחו את טענת המדינה, לפיה שיטת המרחבים המוגנים נותנת מענה הולם וזול יותר וקבעו כי הנטל הכספי מוצדק וכי החלטת המדינה אינה סבירה.
בית המשפט העליון לא התייחס למיגון גני הילדים, כיוון שהמדינה הבטיחה לסיים למגנם עד לתחילת השנה הבאה.
העתירה הוגשה באוקטובר 2006 על ידי תושב קיבוץ כפר עזה אשר ילדיו לומדים בבית הספר האזורי "שער הנגב" בו לומדים 1200 תלמידים מיישובי הסביבה, בשיתוף ועד ההורים העירוני של שדרות.
15 שניות לרוץ למרחב המוגן
לפי העתירה, לפני כשנה אימצה הממשלה את תכנית המיגון שהוכנה על-ידי פיקוד העורף, לפיה יש למגן עשרים וארבעה בתי הספר ביישובי עוטף עזה, המונים שישה-עשר בתי ספר יסודיים ושמונה בתי ספר על-יסודיים, בשיטת "המרחבים המוגנים".
לטענת המדינה, התקציבים שהוגדרו לשיטת המרחבים המוגנים אפשרה למגן רק את כיתות האם בכל בתי הספר ולא את כיתות ה"ספח", כדוגמת מעבדות וכיתות מחשבים.
אולם, העותרים טענו כי שיטת המרחבים המוגנים לא מתאימה למצב בו ההתרעה לפני נפילת רקטות ה"קסאם" היא של כחמש-עשרה שניות בלבד, שכן פרק זמן זה אינו מאפשר לפנות כיתה שלמה מכיתת ספח ולהעבירה למרחב המוגן.
בג"ץ, כאמור, קיבל את טענות העותרים, והורה למדינה להשלים את מיגונם של כיתות האם בבתי הספר בשדרות וביישובי עוטף עזה.
השופטת דבורה ברלינר כתבה בפסק הדין כי "לתוך מתחם הסבירות בנסיבות הקיימות בעת הזו ביישובי עוטף עזה והעיר שדרות במיוחד, ניתן להכניס גם שיקולים שעניינם מתן עידוד, השתתפות בגורל ותחושת ביטחון מקסימלית עד כמה שהדבר ניתן לתושבי המקום, במיוחד כאשר מדובר בילדים. זאת, לצד השיקולים שפירטה חברתי שעניינם מידת הביטחון שמעניקה שיטת המיגון המוצעת".