הבחירות לרשות מפלגת העבודה לא עוברת באדישות ברחוב הפלסטיני. כך לפחות על פי הדיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", שמסקרת את הבחירות בידיעתה הראשית. בניתוח המערכת מוסבר שתוצאות הבחירות במפלגת העבודה מושפעות משני הגורמים: אחוז ההצבעה בבחירות באופן כללי, והשאלה האם החברים הערבים במפלגה בכלל יבואו להצביע.
לדברי הפרשן הפוליטי במערכת, אם יצביעו הערבים כ"בלוק" לטובת מועמד אחד, הם יהיו "לשון המאזניים שתכריע אם האדמירל עמי אילון יהיה לראש המפלגה, או אם הגנרל אהוד ברק". לדבריו, לפני שנתיים היו אלו החברים הערבים שהעניקו את הניצחון לעמיר פרץ שזכה ב-42%, על פני שמעון פרס שזכה ל-39%.
בכתבה מצויין שהתקשורת הישראלית בוחרת להתעלם מהנתונים החשובים הללו על מפלגת העבודה, וכי "למרבה הצער הישראלים מתייחסים לחברי המפלגה הערבים ככאלו שניתן לקנות בכסף, ולא כבעלי חזון והשקפה פוליטית ברורה".
"מגמדים את הבעיה הפלסטינית"
הכתבה מציינת שלתוצאות הבחירות למפלגת העבודה יש השפעה מכרעת על חיי הפלסטינים, שכן "למרות שהיא לא מפלגת שלטון כפי שהייתה, לעבודה יכולת השפעה על מקבלי ההחלטות הישראלים, אם מתוך הקואליציה, או אם מלחץ אופוזיציוני".
בכתבה מתייחס הפרשן לשני המועמדים המובילים, עמי אילון ואהוד ברק. לדבריו, "אם ינצח עמי אילון הוא יפרוש מהקואליציה וינסה לשוב לשולחן המשא ומתן עם אש"ף, תוך שימת דגש על חיזוק מנגנוני הביטחון הפלסטינים... הוא ינסה להנשים את רוח אוסלו, אפילו אם יזדקק לשם כך למכות חשמל". לדברי הפרשן, "עבור אילון, הבעיה הפלסטינית מתגמדת לבעיה ביטחונית בלבד".
מנגד, לגבי המועמד אהוד ברק מצוין שהוא "יישאר בממשלת אולמרט, וינסה להתחבב על הימין המתון". הפרשן מציין ש"גם הוא רואה את עיקר כוחו בצבא ובביטחון, אולם להבדיל מאילון הוא מגמד את הבעיה הפלסטינית לבעיה גיאוגרפית בלבד, שתיפתר על ידי חומות וגדרות תיל".
בסיכום הדברים עוקץ הפרשן את שני המועמדים. "בסופו של דבר", הוא כותב, "מה שחשוב הוא המכנה משותף של שני המועמדים: גם ברק וגם אילון עומדים לחזק את ההתיישבות בגדה המערבית". הוא מבקש להזכיר את הנתון הזה לציבור הערבי "למרות ששני המועמדים מתהדרים במוכנות שלהם למשא ומתן".