חרדת קסאמים - שאלות ותשובות

בכל אירוע של נפילת רקטות קסאם בשדרות וסביבותיה, גם כשאין פצועים, אנחנו מדווחים לכם על "נפגעי חרדה". מי הם אותם נפגעי חרדה? ממה נובעת החרדה, ואיך מטפלים בה? פנינו לד"ר ניצה נקש, פסיכיאטרית מומחית ביחידת הטראומה במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים שיבא תל- השומר, והבאנו לכם את ההמלצות שלה.

לדבריה של ד"ר נקש, עדיף לדבר על הבעיות ולא להימנע מפעולות יומיומיות בשגרת חיים תחת הפגזות. רק 10 אחוזים מהנפגעים אכן מפתחים בסופו של דבר הפרעה פוסט טראומתית.

"אירוע בו נשקף איום על חייו של אדם או כלפי אדם אחר. במובן הזה, גם כוחות ההצלה שמגיעים לאחר נפילת הקסאם או לאחר פיגוע חווים אירוע טראומתי. מעבר לכך, גם אסונות טבע, תקיפה, שוד או תאונת דרכים נחשבים לאירועים טראומתיים. אנחנו עושים אבחנה בין טראומה ממושכת לעומת טראומה כתוצאה מאירוע חד פעמי. אדם שעבר טראומה וחוזר לאותו מקום כל הזמן כמו בשדרות הוא כמו לוחם שעובר טראומה ממלחמה למלחמה".

"כמו באירוע חד פעמי, אך קשה יותר. הנפגע מתחיל לפתח חשיבה, לפיה העולם מסוכן ודברים רעים עלולים לקרות. אם לאחר פיגוע יוצאים שוב לקניונים והחשיבה משתנה, כאן אין אפשרות לתיקון חשיבה כי כל הזמן נופל קסאם. רק 10 אחוזים יפתחו פוסט טראומה לאחר פיגוע או מלחמה כי לרוב האנשים יש חוסן טבעי והם ממשיכים כרגיל בחיים, אבל במקרים של טראומה ממושכת החוסן הזה עלול להיפגע".

"ישנם שלושה סוגים של סימפטומים: חודרניים - המתבטאים בפלאשבקים וסיוטי לילה. הימנעותיים - הכוללים הימנעות מכל דבר שיש לו אסוציאציה לאירוע הטראומתי, כגון לדבר, לחשוב או ללכת למקומות שמזכירים את האירוע. למשל, לא לעשות על האש כי הריח מזכיר את הריח של פיצוץ הקאסם.

ההימנעות היא גם מדברים שנהגנו לעשות בעבר כמו לבשל, לטפח את עצמי, לשחק עם הילדים או לפגוש חברים בלי קשר אם הסכנה עדיין קיימת בחוץ. הסימפטום השלישי הוא עוררות יתר. כלומר, הפרעות קשות בשינה, קשיי ריכוז, עצבנות יתר ודריכות. זה כבר לא רק הפחד מנפילת הקסאם, אלא כל רעש קטן כמו צלצול טלפון מקפיץ אותך".

"אם התופעות נמשכות שלושה חודשים לאחר האירוע, אנחנו מאבחנים את ההפרעה ככרונית. הסיכויים להחלמה ספונטנית ללא טיפול הם עד שנה מזמן האירוע. לאחר מכן הסיכוי להחלמה ללא טיפול הוא אפסי".

"לא להימנע לדבר על זה. אם לא מעבדים את החוויה, האירוע ימשיך לרדוף אחריהם. לא להימנע לצאת מהבית או להיות בחושך. ולדבר. לא משנה עם מי, חברים, משפחה. העיקר לא להישאר לבד עם החוויה".