ה OECD - לא מה שחשבתם

שמחה גדולה במוספים הכלכליים של העיתונים היומיים: ישראל מועמדת לחברות בארגון המדינות המפותחות (OECD). בארגון הזה חברות המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, ויחד עם ישראל, התקבלו ל"מועמדות לחברות" עוד ארבע מדינות: רוסיה, צ'ילה, סלובניה ואסטוניה. אגב, באותה ישיבה לא התקבלו למועמדות: סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה. מדינות בעולם השלישי שבשנים האחרונות גורמות לצרות צרורות לחברות הארגון המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, אבל בארגון אחר: ארגון הסחר העולמי (WTO). אי קבלתם לארגון היוקרתי הוא מן עונש שכזה.

כצרכן כפייתי של מוספים כלכליים לא כל כך הבנתי על מה השמחה. אבל אינני משבית שמחה. ברצוני להוסיף פרט קטן לדיווחים הרבים (עמודים שלמים!) אודות ה"מועמדות לחברות" של ישראל במועדון הקפיטליסטי היוקרתי: הכנס נערך בבניין הבורסה של פאריס. מקום מושבו של הכנס הוא יותר מסמלי: הוא לא נערך במשרד ממשלתי, או מוסד של האו"ם או באולם בבית מלון גדול. הוא נערך דווקא במשכן אחת הבורסות החשובות בעולם. וזהו כל הסיפור הגלובליזציה על רגל אחת - כך מדינות וממשלותיהן מצדיעות לבעלי הבית האמיתיים: בעלי ההון הפיננסי.

הדיווחים בעיתונות הישראלית גם שכחו לספר שבמקביל לחגיגות ולדברי שבח ושבאותו בניין של הבורסה, שבפלאס דה לה בורס, אבל בחדר צדדי נערכה מסיבת עיתונאים ובה ראשי פדרציות האיגודים המקצועיים הגדולים בעולם התריעו על המגמות הכלכליות ההרסניות, הרסניות לכלכלה ולחברה, שמקדם ארגון המדינות המפותחות. מה הן אותן המגמות?

- פירות הצמיחה הנרשמים במדינות רבות (כולל בישראל) לא מגיעים לרוב האוכלוסייה. פריון העבודה והרווחים גדלים ללא תקדים, אבל השכר תקוע ובמדינות רבות - ובעשור האחרון - השכר אף ירד. הגידול בהכנסות ממסים, פרי של אותה צמיחה, לא שב אל האזרחים בצורה של רווחה חברתית, קידום השוויון בין המינים או שיפור החינוך. גביית המסים עולה, אבל הממשלות מוסיפות לקצץ בתקציביהן החברתיים.

- חוסר האיזון הקיים בסחר הבינלאומי ואי-יציבות המוניטרית עשויים להוביל למשבר כלכלי ללא תקדים. משבר שתחילתו באחת המדינות הקפיטליסטיות הגדולות אך עלול להפוך במהרה למשבר כלכלי עולמי.

- הפגיעה הגוברת בסביבה על ידי החברות הרב-לאומיות עשויה להוביל למשבר סביבתי בקנה מידה בינלאומי.

- חופש הפעולה מהן נהנות קרנות הגידור (כדוגמת "אייפקס" שהשתלטה על תנובה, או "סרברוס" החפצה להשתלט על בנק לאומי), חוסר השקיפות של הקרנות אלה ורצונן "לעשות מכה" וללכת הלאה; עומדים במרכז דאגותיהם של האיגודים בכל העולם. כאן לא מדובר רק על התמודדות מול מעסיקים קפיטליסטיים מן ה"זן הישן". זו צורה חדשה של בעלות על מפעלים ועסקים, חובקת עולם, של קרנות ובהן הנסתר רב מן הגלוי.

דברי ראשי פדרציות האיגודים בעולם זכו לכותרות בעיתונים אירופאים רבים. אצלנו, כהרגלם של המוספים הכלכליים בשפה העברית, לא זכו ולו למשפט בודד אחד. יתכן אותם ראשי איגודים מפריזים. אם כי הם הגיעו אל מסיבת העיתונאים ממוסמכים למדי. הצטרפות ישראל לארגון המדינות המפותחות היא לא יותר מצעד סמלי. אבל החשש שלנו הוא שאזהרות ראשי האיגודים אינן סמליות. יש בהן ממש ואנו עלולים להיות הקרבנות הבאים.


ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית.