אלף-בית בפוליטיקה, או: למה שמעון פרס לא נבחר לראשות ממשלה?

רוב משמעותי בקרב הדמויות המשמעותיות בפוליטיקה, בעסקים ובעולם הבידור – מחזיק בשמות שמתחילים באותיות השייכות למחצית הראשונה של האלפבית הלטיני; כך עולה מבדיקה שערך כתב העת הפוליטי "אקונומיסט" ופורסמה ב"דיילי טלגרף" הבריטי.

ה"אקונומיסט" תולה את האשמה בחינוך בבית הספר. אלה ששמות המשפחה שלהם מוקראים ראשונים פיתחו, לפי כתב העת, ביטחון שמאפשר להם לשאת דברים בציבור. חבריהם לכיתה מסוף הרשימה פיתחו במקביל הערכה עצמית נמוכה.

אתר האינטנרט של רשת איי.בי.סי (ABC), שדיווח אף הוא על המחקר, מפנה את תשומת לבם של קוראיו לכך שרוב הבוגרים המוצלחים של הכיתה השתייכו למחצית הראשונה של האלפבית.

כך, למשל, מנהיגי שש מתוך שבע המדינות המתועשות – נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש (Bush); ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר (Blair); נשיא צרפת, ז'ק שיראק (Chirac); ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני (Berlusconi); ראש ממשלת קנדה, ז'אן קרטיין (Chretien); וראש ממשלת יפן, יונישירו קואיזומי (Koizumi) – זכו במקום טוב בתחילת האלפבית.

רק קנצלר גרמניה, גרהרד שרדר (Schroeder), מאזן קמעה את התמונה בפורום המכובד. צירופה באחרונה של רוסיה, כחברת כבוד לפורום המדינות המתועשות, יכול להתפרש אם כן גם כניסיון להיטיב עם המגזר המקופח ביותר בפוליטיקה העולמית. כניסתו של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין (Putin), למועדון האקסקלוסיבי הפכה את אלה שנדחקו לסוף התור למיעוט גדול יותר, שיש להתחשב בזכויותיו.


ואולם, כמו הרבה דברים – גם על הממצא הזה אפשר לאמר שהנסיון לעברת פוגע. בישראל, רק ארבעה מתוך סך הכל 11 ראשי ממשלה מתהדרים בשמות משפחה מהמחצית הראשונה של האלפבית (דוד בן-גוריון, לוי אשכול, מנחם בגין ואהוד ברק). שבעת האחרים – משה שרת, גולדה מאיר, יצחק רבין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואריאל שרון – הצליחו ככל הנראה להתגבר על בעיית ההערכה העצמית.