מאת רחביה ברמן
מאזן אשתקד: 5:11, מקום שני בבית.
מי חדש ושווה אזכור: נדוקווה קאלו (קיצוני הגנתי); ג'ף פוסי (ליינבקר); ג'ון רומרו (תאקל התקפי); ג'יימס ת'ראש (תופס).
מי נטש: לות'ר ברוטון (קיצוני הגנתי); ג'יימס דארלינג (ליינבקר); צ'רלס ג'ונסון (תופס); מייק מאמולה (קיצוני הגנתי).
הנסיקה נמשכת
פעם, להיות אוהד של האיגלס היה עוד הוכחה לכוח הסבל המולד של בני פילדלפיה. אבל היום לעיר האחווה יש עוד גיבור בנוסף לאלן אייברסון. קוראים לו דונובן מק'נאב והוא הקווטרבק הצעיר של הפילדלפיה איגלס. הוא מוסר היטב, הוא רץ נפלא, והוא אחד השחקנים הכי מחשמלים בליגה. בשנה שעברה הוא היה לגמרי לבד בהתקפה, וזה עדיין הספיק למאזן מצוין וסיבוב שני בפלייאוף.
השנה מקווים בפילי שהרץ האחורי המוכשר דיוס סטיילי יישאר בריא ויפגין את אותה יכולת כמו במשחק הראשון אשתקד 200 יארד מול דאלאס. ובשביל שהעסק לא יהיה צפוי מדי, עם כל הריצות האלה על הקרקע, הביאו את התופס ג'יימס ת'ראש וגייסו עוד אחד, פרדי מיטשל, בדראפט האחרון. כל זה ביחד אמור להוריד את העומס ממק'נאב הפנומן ולהוות איזון להגנה המצוינת שבונה המאמן הצעיר והמוכשר אנדי ריד.
אבל למרות הכל, פילי תמשיך לחיות ולמות עם דונובן מק'נאב. אם היריבה תגיע אליו בקביעות כמו שהג'איינטס עשו אשתקד בשני מפגשי עונה רגילה ובפלייאוף הסיפור גמור. הג'איינטס, למעשה, עשויים להיות המכשול הקשה ביותר של האיגלס בדרך לארץ המובטחת. מכל קבוצות ה-NFC, להם יש את המץ'-אפ הכי טוב מול הנשרים. למרות זאת, צפויים מק'נאב וחבורתו לזכות בראשות הבית ולקוות למסלול עוקף ג'איינטס בדרך למשחק הגדול.
תחזית: 5:11, אולי 4:12, מקום ראשון בבית.