הרשות הפלסטינית בדרך לאירוויזיון?

כמה עשרות חובבי אירוויזיון, בהם גם עיתונאים מישראל, נאספו אתמול בצהרים במוזיאון לאמנות מודרנית בהלסינקי, בירת פינלנד. במסיבת עיתונאים שנערכה במקום, הוכרז על מדינה חדשה שמעונינת להצטרף לתחרות האירוויזיון.

לא מדובר בעוד מדינה שהתפצלה מיוגוסלביה, או ברפובליקה רוסית חדשה, אלא במדינה שהיא עוד לא לגמרי מדינה – הרשות הפלסטינית.

"אנחנו רוצים לספר לכם סיפור", אמרה פאדיה דאיבס מוראד, דוברת היוזמה לצירוף פלסטין לאירוויזיון, בפתח מסיבת העיתונאים."זהו סיפור על מוזיקאי שרואה את התוכנית 'אמריקן איידול' ורוצה להיות חלק מהסיפור, אבל אינו יכול, כי אנחנו לא אמריקאים. אז חשבנו, אולי הבחור ישתתף באירוויזיון, אבל אנחנו גם לא אירופאים, אז איפה מקומינו?", שאלה את הנוכחים.

מאחורי היוזמה לצירוף פלסטין לאירוויזיון עומדים שלושה גורמים: איגוד השידור הפלסטיני, עמותת "סברין" לפיתוח אמנותי, וקבוצת האמנים הדנית "סופרפליקס". דוברת היוזמה הסבירה כי "השתתפות שלנו תהיה טובה לפלסטינים וגם לישראלים. זה אולי לא טוב לממשלות, אבל לאנשים וללבבות זה טוב". היא גם החמיאה ללהקת טיפקס, הנציגה הישראלית שלא העפילה השנה לשלב הגמר. לדבריה, "השיר שלהם היה מצוין".

במהלך מסיבת העיתונאים הוקרנו תמונות מהחיים בפלסטין. לא ראינו פצצות, קסאמים וילדים פצועים, אלא ילדים מחייכים בחוף הים, אנשים בשווקים, ומוזיקאים שחולמים להשתתף באירוויזיון. לצלילי נעימת הפתיחה של התחרות, שנוגנה בעוד ובדרבוקות, אמרה נערה פלסטינית: "אשמח להיות חלק מהתחרות ולתת לאנשים מכל העולם לשמוע את קולי". נער אחר אמר כי "האירוויזיון יפתח לנו דלתות לשאר העולם".

הדוברת פאדיה דאיבס מוראד אמרה כי "הגיע הזמן שבעולם יראו פלסטין אחרת: עם אנשים מודרניים, תרבות ומוזיקה. אפשר להציג את הפלסטינים לא רק בהקשר של טרור ולחימה, אלא כעם של חובבי תרבות, זמרים ורקדנים".

איגוד השידור האירופי מתנה את הקבלה אליו בתנאים נוקשים, אך פאדיה מאמינה כי ניתן להתחשב במצבם המיוחד של הפלסטינים. לדבריה,"יש להתייחס לבקשתנו בגמישות רבה בשל מעמדנו כמדינה כבושה ולא עצמאית".

עיתונאית מאוקראינה שאלה במסיבת העיתונאים כיצד תסתדר החברה הפלסטינית השמרנית עם "אירופה המשוגעת", כלשונה. מוראד ענתה, כי "הפלסטינים הם לאו דווקא מה שאתם רואים בתקשורת. לא כולם קיצונים ושמרנים. אתם רואים איך אני נראית. יש עוד הרבה שנראים, חושבים ומתנהגים כמוני, אבל התקשורת לא תמיד מראה אותנו".

עיתונאי מאירלנד, המדינה שזכתה הכי הרבה פעמים באירוויזיון, שאל כיצד הפלסטינים יתמודדו עם תחרות בה מדינות שונות (כולל ישראל עם דנה אינטרנשיונל ב-1998) מיוצגות על ידי דראג-קווינס. עבד אלג'ובה, מנציגי הפלסטינים, ענה בתגובה: "כולנו קראנו בעיתון על אישה אירית שרצתה לעשות הפלה אבל לא נתנו לה, כי זה אסור באירלנד. היא הייתה צריכה לנסוע לבריטניה כדי לעבור את ההפלה. גם אתם שמרנים, וצריך להתייחס אלינו כמו לכל אחד אחר".

עיתונאי מאל-ג'זירה שאל האם הטלוויזיה הפלסטינית תשדר את השיר הישראלי, וזכה לתשובה חד-משמעית: "התחייבנו כבר שנעמוד בכל החוקים והתקנות. אין לנו כאן מסר פוליטי, אלא מסר של שלום, אהבה ופתיחות".

לשאלה אם ייתכן שיתוף-פעולה ישראלי פלסטיני, כפי שיש כיום בין מדינות יוגולוסביה לשעבר, ענתה פאדיה כי כבר היו דברים מעולם: "בעבר הפקנו שיר ששודר בו זמנית ב-BBC, בטלוויזיה הפלסטינית ובגלי צה"ל. אין שום בעיה לשתף פעולה כשרוצים".

את ההוכחה לדבריה סיפקו זוג צעירים מטורקיה וקפריסין, שתי מדינות שמסוכסכות כבר כמה עשורים, שסיפרו לנוכחים: "אנחנו, טורקי וקפריסאי, החברים הכי טובים. הכרנו באירוויזיון. התחרות הזו מקרבת בין אנשים".