"זה נראה כמו יריד כפרי בזמן הבחירות. אצל הרוכלים אזלו הבלונים והפופקורן", מספר "טיים מגזין" על האווירה בפגישת הפסגה בין ראש ממשלת בריה"מ אלכסיי קוסיגין ונשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון. "בתי המלון היו מלאים ודרשו מחיר משולש", מוסיף העיתון. התאריך: 30 ביוני 1967. בסך הכל שלושה שבועות אחרי מלחמת ששת הימים. מלחמה בה הזיזו האמריקאים את הצי השישי לעבר ישראל והסובייטים איימו לתקוף אם הצבא הישראלי ימשיך להתקדם לעבר דמשק.
שני המנהיגים נפגשו בגלסבורו, ניו ג'רזי. בעיצומה של מלחמת וייטנאם, כאשר האיום הגרעיני תלוי מעל ראש העולם כולו. קוסיגין רצה להיפגש בניו יורק, אחרי שנאם באו"ם וג'ונסון רצה לקיים את הדיונים בוושינגטון. לבסוף נבחרה גלסבורו, משום שהיא נמצאת באמצע הדרך בין וושינגטון לניו יורק. למרות האווירה הידידותית השניים לא הצליחו להגיע להסכמה על פירוק הנשק האטומי.
מזכ"ל מחושב, נשיא מתון
המלחמה הקרה עברה את שיאה אחרי משבר הטילים של 1962, במהלכו מתקפה אטומית נראתה כמעט ודאית. הסיפור הזה נגמר לעת עתה. ליאוניד ברז'נייב הוא נשיא בתחילת דרכו, נחוש לא לחזור על הטעויות של כרושצ'וב, שהיה בעיקר חובבן בענייני חוץ, מעין מוקיון דיפלומטי. כרושצ'וב הודח ב-1964 והשלטון הסובייטי חיפש דרכים חדשות לחלץ את בריה"מ מן המשבר הכלכלי. לברז'נייב היה גם עניין לרשום לזכותו הישגים בזירה הבין לאומית, אבל לא במחיר ערעור ביטחוני. לכן המערכה הבין לאומית בין בריה"מ לארה"ב היא בעיקר דיפלומטית, מחושבת ומדוקדקת.
לינדון ג'ונסון הוא נשיא מתון יחסית ולאנשי גלסבורו הוא מבטיח: "אני אנסה להשכין שלום, בכל זמן, בכל מקום". קוסיגין וג'ונסון נועדים במשך חמש שעות ועשרים דקות, שעתיים יותר מהזמן שהוקצב מראש. "השניים דנו במגוון רחב של נושאים עולמיים, שרק מעצמות העל יכולות לפתור", אומר ה"טיים" ומסכם: "כשהם נפרדו, הם אמרו לא רק 'שלום' אלא גם 'להתראות'". העולם הופתע כאשר הם קבעו להיפגש שוב בתוך 48 שעות.
אבל האווירה הטובה בפגישות, והעברת המאבק בין שתי המעצמות אל בנות בריתן, קבלני המשנה אינם מעידים על סיומה של המלחמה הקרה. גם ארה"ב וגם ברה"מ נשארו חרדות לאינטרסים שלהן על הגלובוס והיו מוכנות להקריב את "הרוח של גלסבורו" בכל רגע. שנת 67' נחשבת לשנת שיא בהיקף הפעילות של ארה"ב בויאטנם. שנה מאוחר, בריה"מ הפסיקה באחת את הליברליזציה של צ'כוסלובקיה - "האביב של פראג" באמצעות פלישה צבאית.