התנהלות בלתי תקינה של מנכ"לים, חשד לניגוד עניינים, חריגות מחוק חובת מכרזים, חוסר יעילות ובזבוז - אלו מסקנות דו"ח מבקר המדינה לבחינת פעילות רכבת ישראל בתחום הרכש בעשור האחרון. לאחר שנים של תחקירים עיתונאיים, מסכם המבקר את מרבית הפרשיות אשר נקשרו בהנהלת רכבת ישראל לאורך השנים האחרונות.
ביוני 2003 הציעה חברת הרכבות השוודית לרכבת ישראל לרכוש 15 מערכי קרונועים משומשים ב-46 מיליון דולר. ההצעה הועברה למנכ"ל דאז, יוסי שניר, באמצעות ריצ'רד צרפתי מחברת K.G.M - חברה בבעלות משה קורניק, שתיווכה בין שתי חברות הרכבת. מדו"ח המבקר עולה כי שניר לא הזכיר בישיבת הדירקטוריון את קיומה של החברה, למרות שנשאל על כך, ולא דיווח על היותו מקורב לקורניק.
הקרונות נרכשו ללא מכרז
הרכבת פתחה במשא ומתן עם הרכבת השוודית, על אף שהדירקטוריון לא קיבל החלטה על רכישת ציוד משומש - ובלא שקוים כלל הליך מכרז. שניר השיב למבקר המדינה כי "עובדת היותו של קורניק נציג חברת רכבת שוודיה היתה ידועה לרבים", וכי מהירות ההליכים נבעה מן הצורך ברכישת קרונות טרם פתיחת הקו המשודרג לירושלים.
לבסוף, החליטה הרכבת על רכישת הקרונועים המשומשים ללא בדיקה ובפטור ממכרז - אף שעלותם הסופית עמדה על 73% ממחיר קרונות חדשים, ואף שהונחו בפניה חוות דעת כלכליות אשר שללו את כדאיותה של העסקה.
בניגוד לפרסומים ולטיוטות דו"ח המבקר, תלונות שהועברו על ידי בכירים לשעבר ברכבת כנגד יו"ר הדירקטוריון, משה ליאון, נבדקו ונמצאו לא נכונות. לפני כשנה נמנעה הארכת כהונתו של ליאון כיו"ר הרכבת, עקב המשך בדיקת התלונות.