הרופאים בשיבא מתאמנים על בובות

לאה ודוד, זוג הורים חרדים, הביאו את בנם במוצאי שבת לבית החולים, לאחר שהפסיק לנשום. הם לא מבינים את פשר השאלות של הצוות הרפואי, ואל העובדת הסוציאלית הם פונים בתוקפנות, "את חושדת בנו שעשינו לו משהו, חס ושלום?". כשהרופאים מחזירים את הדופק לילד, הם שואלים "אתם לא יהודים, נכון?" הרופא והאח הערבים מסבירים להם שהשאלה אינה רלבנטית.

המקרה הזה עשוי להתרחש מדי יום בבתי החולים, אך בשבוע שעבר הוא בוצע על ידי שני שחקנים, שגילמו את ההורים, במסגרת תרגול לצוות רפואי, שהגיע מביה"ח "יוספטל" באילת למרכז הסימולציה הרפואית (מ.ס.ר.) בביה"ח "שיבא". את בנם דימתה בובה מתוחכמת, שנשלטה על ידי המתרגלים בחדר הבקרה הסמוך. בתום האירוע, נכנס הצוות לחדר ישיבות, שם נערך תחקיר מפורט, שניתח את תפקוד הצוות, אם זיהה במהירות את הבעיה הרפואית וכיצד הגיב להורים.

מרכז הסימולציה בבית החולים "שיבא", שבו 30 חדרי סימולציה, הוא הגדול מסוגו בארץ ואחד הגדולים בעולם. מטרת המרכז היא למנוע עד כמה שניתן את מספר הטעויות שעלולות לעתים לגבות חיי אדם. מייסד המרכז, הד"ר אמיתי זיו, מסביר שלפי הערכות מתים בישראל מדי שנה כ-2,000 בני אדם בעקבות טעויות בטיפול רפואי - פי ארבעה ממספר ההרוגים בתאונות דרכים. את פעילות המרכז משווה זיו לסימולטור טיסה, אותו הוא מכיר משירותו כטייס קרב. "בסימולטור התרסקתי עשרות פעמים, אבל בטיסה אמיתית לא התרסקתי אף לא פעם אחת", אמר.

על פועלו בהקמת המרכז קיבל זיו (48) בשבוע שעבר את פרס צ'רלס ברונפמן (בגובה 100 אלף דולר), שמציין "חזון וכישרון של אדם בודד או של צוות, שגילם פחות מ-50, ושעבודתם תרמה תרומה משמעותית לשיפור העולם".

מדי יום מגיעים למרכז עשרות אנשי רפואה - רופאים, אחיות, חובשים במד"א ועוד - כדי להתמודד עם מצבים יומיומיים בבתי החולים. אך לא רק הם, גם יחידות צבא מתאמנות במרכז, ואפשר לראות שם חובשים קרביים, לבושים באפודי מגן וקסדות, מגישים עזרה ר;אשונה לחיילים פצועים ב"שדה הקרב". הבובות לבושות במדים ספוגים בדם, רגלו של אחד ה"חיילים" קטועה. מכונה מיוחדת מפזרת בחלל החדר עשן סמיך כשברקע נשמעים צרורות של ירי, הדי פיצוצים.

טכנאי שיושב מול שלושה צגי מחשב בחדר הבקרה "מתעלל" בחובשים ובלחיצת כפתור מחדר הבקרה הוא יכול לסבך את מצבו של "הפצוע" ולאתגר את החובשים בדמם פנימי, פגיעת ראש שלא אובחנה לפני כן, ירידה בלחץ הדם, דופק אטי ואפילו מוות. הד"ר זיו מספר שגם עם הגיוס למלחמת לבנון השנייה הגיעו לוחמים להתאמן במרכז.

באחד מסרטי הווידיאו שנשמרים בספריית המרכז נראה מנהל מחלקה אונקולוגית באחד מבתי החולים מבשר לגבר הממתין במסדרון, שאשתו מתה בחדר הניתוח. הגבר פורץ בבכי תמרורים, מתמוטט ונשען על קיר המסדרון. "אנחנו מפגישים את הצוותים שמתאמנים כאן עם הרגעים הקשים של המקצוע, חושפים אותם למצבי בלהות", אומר זיו, "אחת המטרות היא להפגיש את האנשים האלה עם מגבלותיהם".