למה לי בחירות עכשיו?

לפעמים חלומות מתגשמים, עד אז עדיף להתעורר ולבחון את המצב הפוליטי בישראל בפיכחון מלא, כדי שנבין את מורכבותו לאחר פרסום מסקנות ועדת וינוגרד. השופט וינוגרד אמר את דברו, באינספור עמודים מודפסים בהם הוא מפרט את כישלונותיה המבישים של ממשלת אולמרט-פרץ. כצפוי, רבים קוראים לעריפת ראשים כדי לספק את הצורך בהקזת דמם של נציגי העם, שלבטח כשלו, ואולי אף כשלון חרוץ ומביש שעליו שילמו אנשים בחייהם.

מלחמות לעולם גובות מחיר כבד, במלחמות אפשר רק להפסיד, כך מספרות לנו משפחות השכול מהמלחמות שלכאורה ניצחנו בהן. הפעם טעמנו מפלה צבאית מפתיעה, אבל כדי להעמיד את הדברים על דיוקם כדאי להיזכר באחוזי התמיכה באולמרט ביום ההכרזה על תחילת המבצע הצבאי מצד אותם אנשים שהיום רוצים להפילו. אני גם זוכר כיצד המערכת הפוליטית, זאת שהיום רוצה בחירות חדשות, הייתה מגויסת למלחמת לבנון השנייה. אני זוכר כיצד התקשורת, אותה אחת שהיום מגויסת להפלת הממשלה, הייתה מגויסת למען מלחמת לבנון השנייה. לאנשים בכלל, ולפוליטיקאים בפרט, יש נטייה להסיר את ידם מכישלונות, והדרך הטובה ביותר היא למצוא שעיר לעזאזל, כזה שייקח עימו את קלון המפלה.

הנה רק פורסמו מסקנות הביניים, וכבר המערכת הפוליטית גועשת והקריאות לבחירות הולכות וגוברות. מה מניע את הקוראים להקדמת הבחירות? הם אינם מונעים מאידיאולוגיה פציפיסטית. לכולם אכפת מאלה ששילמו בחייהם על שגיאות המלחמה, אך כולם ככולם, מחפשים את האינטרס הפוליטי הצר שנוח להם, ולגזור את הקופון האפשרי, על גבה של המלחמה. זה טיבעה של פוליטיקה.

לכן בחירות לא ישפרו את מצבנו, נהפוך הוא. השינויים המשמעותיים שיולידו בחירות יהיו גאידמק אחד בכנסת, אחורה פנה לקדימה ובעקר פגיעה בניהול התקין של המדינה, כמובן הכול על חשבוננו וגבנו. אנו חיים בדמוקרטיה ייצוגית בה אנו מעניקים את הכוח לנבחרינו למשול בנו לארבע שנים. סקרים והפגנות, מורת רוח, סטודנטים וגם ועדות ממלכתיות שמפרסמות מסקנות קשות אינם אמורים להביא לנפילה של ממשלות. במצב זה, אנו כאזרחים מנצחים בקרב אך מפסידים את המערכה הכוללת, וזה מסביר במידה רבה את התנהלותן הכושלת של ממשלות ישראל בכול השנים האחרונות. בכול פעם שאנו הולכים לבחירות אנו מתמלאים בציפיות שהנה יבוא המשיח ואיתו שלום ובטחון, ירושלים מאוחדת, צמצום הפערים, אלף דולר שכר מינימום, מזרח תיכון חדש. מי זוכר משהו מזה? גם הזקנה מנהרייה אותה ביקר ברק בקמפיין שלו, כבר הספיקה לשכוח.

סביר להניח כי כל בר דעת, שהיה משער כי כך תיגמר המלחמה, לא היה פותח בה, אך הנבואה לטיפשים ניתנה.אני לא אצביע לאולמרט ולמפלגתו בבחירות הבאות, וזאת תהיה המחאה הדמוקרטית שלי, אך יחד עם זאת ברור לי כי הדרך הטובה ביותר להפיק את המרב מוועדת וינוגרד היא להשאיר את הממשלה הזו על כנה, ולבוא איתה בחשבון ביום הבחירות שקבוע בעוד קצת יותר משלוש שנים. לכן, לפני שאתם מתנערים מממשלה כזו או אחרת, אל תשכחו מהי האלטרנטיבה. כל הקוראים לבחירות הם כאלה המונעים מאינטרס אישי או חולמים באספמיה, כאילו מממשלה בראשותו של ביבי או ברק תשפר את מצבנו העגום. עלייתן ונפילתן של ממשלות ישראל היא במידה רבה הרעה החולה ממנה סובלת מדינת ישראל, הייתי מדמה זאת לטיפול בחולה אשר מקבל תרופות לסימפטומים, מבלי להבין את טבע המחלה.

כאשר בפוליטיקה עסקינן אני מעדיף להיות חכם ולשמור על יציבות ואיכות המשטר הדמוקרטי בישראל, מאשר להיות צודק ולהפיל את הממשלה הנוכחית, בצפייה נאיבית לקבל משהו טוב יותר.