הנהג של מיס סאנשיין

אני אוהבת סרטי מסע. הם בדרך כלל מבטיחים שלל בדיחות ותאונות בדרך אל המאורע. כל זאת, בתוספת המחמאות הרבות שקיבל "מיס סאנשיין הקטנה" גרמו לי להתרגש ולאסוף סביבי חבורת צופים מתלהבים. ל"מיס סאנשיין הקטנה" היו את כל הכלים להפוך לסרט מסע מוצלח: וואן משפחתית גדולה ומקרטעת, אבא לוזר, סבא נרקומן דעתן, מתבגר שתקן, הומו אובדני, ילדה שמנמנה שחולמת להיות מלכת יופי, מוות פתאומי ואפילו הסתבכות עם רשויות החוק. אבל אוי, איך התאכזבתי כשאיכשהו, הצליחו יוצרי הסרט להפוך אותו לסרט מטוסים מצויין- כזה שמרדים אותך מישראל ועד ניו-זילנד.

יש כמה גורמים שהביאו לאכזבה שלי מהסרט: יותר מדי שחקנים חצי-מפורסמים, הרבה מועמדויות לפרס האוסקר כולל כמה זכיות וניסיון לטפל בנושאים חברתיים במסווה של קומדיה. "מיס סאנשיין הקטנה" הלך על כל הקופה והפסיד בגדול.

"מיס סאנשיין הקטנה" מביא את סיפורה של אוליב (אביגיל ברסלין), בת השבע, החולמת לזכות בתחרות היופי המחוזית שנקראת מיס סאנשיין הקטנה. משם חולמת אוליב להמשיך להיות מיס עולם ולהביא שלום עולמי. אוליב מגלה שעלתה שלב בתחרות אבל במקום לשמוח ולהתגאות - ובשל קשיים כלכליים, משפחתיים ונפשיים - נאלצת המשפחה כולה לנסוע עם אוליב אל התחרות. בנסיעה שנמשכת יומיים אנו נחשפים לעולמה המוזר והמשעמם של משפחת הובר: האב הלא-יוצלח (גרג קינר), האם המשעממת (טוני קולט), הסבא הנרקומן (אלן ארקין שמשום מה זכה באוסקר על תפקידו המעצבן) הדוד ההומו הדכאוני (סטיב קארל) ודווין- המתבגר המתוסבך שנדר לשתוק.

הבעיה העיקרית שלי עם הסרט היא הגדרתו כקומדיה. הרגעים המשעשעים בסרט הם מעטים, דלים ולא כאלו מצחיקים, בטח לא מספיק בשביל להחזיק סרט שלם. הסרט מנסה להציג את העולם השטחי והעצוב של תחרויות היופי בו הילדות הקטנות מנוצלות על ידי האמהות השאפתניות שלהן. אולי כדאי היה להתמקד בדרמה, לוותר על הנסיעה ולהעמיק את ההתמקדות בתחרויות. צפיתי בסרט עם אנשים נוספים שנטשו אותו אחרי שלושים דקות, שגם במהלכן הם גילו עניין רב יותר בפיצה.

בעיה נוספת היא שהסרט מציג יותר מדי עלילות משנה. כמעט לכל דמות סיפור מורכב משלה, שלטעמי אינו מספיק מפותח. דמותו של סטיב קארל יכלה לפרנס סרט שלם, אם רק היו נותנים לו לפתח את את היכולת הקומית שלו. אולי בכלל עדיף כבר לראות אותו ב"המשרד", שם הוא מקבל את הנפח הראוי לו. לכאורה, גם שאר הקאסט של סאנשיין מורכב מצוות קומיקאים שהוכיחו את עצמם בקומדיות מוצלחות, אבל מה לעשות, לפעמים אחד ועוד אחד לא שווים שניים. הבחירה להדגיש את הדרמה בסרט במקום לעשות אותו מצחיק יותר מונעת מהשחקנים לממש את הפוטנציאל הקומי שלהם ויוצרת הרגשה של פספוס.

הדי.וי.די כולל הערות הבימאים וסופים חלופיים לסרט - שלא באמת משנים את הרושם העגום. אני מעדיפה בהרבה את התוספות של הפיצה.

לסיכום: מומלץ למתקשים להירדם בטיסות טרנס-אטלנטיות, כל השאר- יכולים לוותר.

הדי.וי.די. נצפה באדיבות חברת גלובוס יונייטד
מחירו לצרכן - 79.90 ש"ח