"רטרואקטיבית תמיד ידעתי שמשהו שונה אצלי, עוד לפני הגיל שבו ההורמונים מתחילים להשתולל. אחר כך מגיע השלב שכל החברים שלך מתאהבים בבנות, ואתה מתאהב בהם. הרחקתי ממני חבר כי היה נדמה לי שאנחנו מתקרבים יותר מדי. היו כמה שנים של אי בהירות עד שהבנתי שאני לא יכול להדחיק את זה.
"למפגשים של קבוצת הנוער של אגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס העזתי ללכת רק כשהרגשתי שלם עם עצמי. בפעם הראשונה הייתי בהלם. הרגשתי שאני עמוק מאחוריהם באבולוציה שלי כהומו. אחר כך התחלתי לספר לאנשים. לשני חברים שלי, לאחותי הקטנה שלהפתעתי קיבלה את זה מאוד בליברליות. אחר כך הגיע השלב המתאים, אחרי שהייתי בטיפול פסיכולוגי, שהבנתי שאני יכול להתמודד עם התגובה של ההורים שלי. הם דתיים, אבל לא קיצוניים. יש בינינו מערכת יחסים פתוחה ואוהבת, והם בעצמם הרגישו שבשנים האחרונות היה איזה צל, איזו חתיכה בפאזל הזה שנקרא שחר שהם לא מבינים אותה.
"התחלתי מאמא שלי, כי במקרה שלה, המטענים הרגשיים שאיתם הייתי צריך להתמודד היו קטנים יותר. הגילוי עצמו דווקא היה מאוד בנאלי: דיברתי על המצב הפסיכולוגי שהייתי בו בשנתיים האחרונות, הכנתי אותה רגשית, עד שאמרתי לה 'אני הומו, זה הקטע שהיה חסר אצלך בכל התמונה שלי'. היה רגע דומיה, היא אמרה שהיא דווקא חשדה בזה. אחר כך היא אמרה שהיא מקבלת אותי ואוהבת אותי כי אני הבן שלה, אבל לא מקבלת את ההומוסקסואליות כתופעה.
"אולי אהפוך לחרדי"
"עם אבא שלי זה היה יותר קשה. יום אחד כשהוא הסיע אותי לשיעור מתמטיקה התחלתי לשאול אותו איפה הוא רואה אותי בעוד עשר שנים. הרגשתי שהוא בונה עלי המון מגדלים. זרקתי לו כל מיני תרחישים: אולי אני אהיה נווד, אולי אני אסתבך בסמים, אולי אני אהפוך לחרדי. הנסיעה כבר נגמרה והשיחה עדיין לא. ביקשתי ממנו שיעצור רגע בצד ואמרתי לו 'ומה תגיד אם אני אהיה הומו?' הוא מיד אמר 'אתה עוד תשתנה, עוד תכיר מישהי ויהיו לך ילדים'. אני חושב שהקטע הכי קשה בשבילו היה עניין הילדים. יש לי ארבע אחיות, והוא ציפה ממני להמשיך את המשפחה. אבל אני יודע שיהיו לי ילדים, כמו הרבה דברים שרציתי בחיים שלי והישגתי, למרות שהם היו קשים. חיבקתי את אבא שלי ואמרתי לו 'אני אוהב אותך'. אני יודע כמה היה לי קשה לקבל את עצמי, אז אני יכול להבין את הקושי שלו.
"בילדותי הייתי חולה סרטן במשך שלוש שנים. מאז אני הכוכב של המשפחה. אבא שלי ליווה אותי בכל התקופה הזו. הוא תמיד אמר לי שהוא יהיה איתי באש ובמים. הגילוי שלי היה מבחן שלא ציפיתי שהוא יעבור. לוקח לו זמן לעכל את זה, אבל כשנסעתי למחנה הומו-לסבי באירופה הוא הציע להסיע אותי והילווה לי כסף.
"למחנה באירופה הגיע נוער הומו-לסבי מכמה מדינות באירופה ומישראל. בהתחלה הייתי מאוד עצור, במשך שנים ניסיתי להתנהג רק לפי השכל, לחסום את כל הרגשות, ופתאום הייתי במקום אחר. כאילו נתנו לך הזדמנות של פעם בחיים להיות בלי מעצורים, בלי מה יגידו, בלי לתכנן כל הזמן. להסיר מסכות, להיות אתה עצמך, פתאום אתה חופשי וזורם עם הרגש שלך. היכרתי שם את סבסטיאן, שהיה אהבה קצרה שאמנם נגמרה אבל השאירה הרבה רגעים יפים לכל החיים.
"מאז שחזרתי אני פחות כבד, יותר זורם עם דברים. חופש זה משהו שהוא בתוך עצמך. אני יודע את זה כי אני הרגשתי לא חופשי במשך כל השנים. אם תיקח את החופש שלך מהסביבה אף פעם לא תהיה חופשי, כי תמיד יהיו דרישות חדשות ממך. אם אתה בטוח בעצמך יקבלו אותך בכל מקום, אפילו בסביבה הדתית. מאז שיצאתי מהארון אני גם לא שופט אחרים. פעם הייתי אכזרי כלפי אנשים, היום יש לי אמפטיה.
עורכת הסדרה: תולי שרגאי