הדלפות עיקרי מסקנות דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד הביאו את כל עיתוני הבוקר לעסוק בהרחבה בפרשנויות על היום שאחרי. מקורבי ראש הממשלה מיהרו לצאת בהכרזה כי הוא אינו מתכוון להתפטר. הפרשנים המדיניים גילו אופטימיות זהירה יותר.
הפרשנים תמימי דעים: על אף שממשלת אולמרט תלויה על בלימה, הוא עשוי לצלוח את פרסום מסקנות הוועדה. כמו קודמו אריאל שרון, שהסתבך במלחמה אחרת בלבנון בעצמו, יהיה על אולמרט לשכנע את הציבור כי לא היתה כל פזיזות בהחלטה לצאת למלחמה, וכי גם הפעם היתה זו מהמוצדקות שבמלחמות ישראל.
קולות המחאה יכריעו
מקור תקוותו של ראש הממשלה הוא בפריחתן של תיאוריות הקונספירציה, שצצו בעקבות התקוטטות אמצעי התקשורת על פרסום הדלפות עיקרי הדו"ח אמש.
כפי שכבר עשו בעבר, עשויים יועצי אולמרט לנקוט שוב בהתקפה על התקשורת כהגנה. לפיכך, ולאור כשלון תנועות המחאה למלחמה עד כה, לא נופתע אם אולמרט אכן יצלח את פרסום מסקנות הוועדה.
פרשן "ידיעות אחרונות" שמעון שיפר טוען כי על אף שיועצי אולמרט סבורים שמצבו "נע בין אנוש לסופי", הם מתנחמים בעובדה שהמצב הפוליטי לא יאפשר חילופי שלטון. אם יצליח אולמרט להוכיח שהמלחמה היתה מוצדקת, כותב שיפר, הוא עשוי לצלוח את הסערה הציבורית.
אולם, בשורה התחתונה, האחריות לביצוע גזר הדין מוטלת כולה על הציבור הרחב. אם ימלאו הכיכרות וישמעו קולות מחאתו של הציבור, לא יוכלו אולמרט ופרץ להשאר בכסאם. רעידת האדמה שצריך לעורר הדו"ח תקרה. לדעת פרשן "מעריב" בן כספית, הדו"ח טרם חרץ את גורל נבחרנו. "הרחוב עדיין פנוי", הוא כותב, והפלת ראש הממשלה תקרה בו.
השאלות שצריכות להטריד אותנו
זווית נוספת וייחודית של מסקנות ועדת וינוגרד מעלה פרשן "הארץ" גדעון לוי. הוא מתייחס לפן המוסרי של המלחמה. "מילה לא תיאמר על השאלות שהיו צריכות להטריד אותנו הרבה יותר: עצם היציאה לעוד מלחמת ברירה נפסדת, המחשבה הנואלת שהמלחמה היתה יכולה לפתור משהו, השימוש שעשינו בכוח צבאי בלתי מידתי כדי להשיב לצה"ל את כבודו האבוד, ההיבטים המוסריים של המלחמה והמחיר הכבד מנשוא ששולם משני צדי הגבול, בעבור מטרות חסרות סיכוי", כותב לוי.
לוי מטיל את האחריות על כלל נבחרי הציבור "גם אם ייאלצו מחוללי המלחמה לפרוש בעקבות הדו"ח, איש ממחליפיהם לא יהיה אדם שהתנגד למלחמה מראשיתה", הוא כותב. "לכן מה שהיה הוא שיהיה, גם אחרי הדו"ח, גם במלחמה הבאה".