רוב הישראלים לא מרוצים מהחיים

המצב לא משהו. רק 37% מהיהודים ו-25% מהערבים בישראל מרוצים מהחיים. רק 35% מהיהודים ו-28% מהערבים מרוצים מהעבודה. רק 16% מהישראלים - יהודים וערבים - מרוצים מהכנסתם. אלו הן תוצאות מחקר שערכו הפרופ' אריה רטנר והד"ר מאיר יעיש מאוניברסיטת חיפה. המחקר התבסס על 1,200 ראיונות פנים אל פנים והתקיים בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה.

מדד האושר. הנתונים שפירסמו רטנר ויעיש על שביעות הרצון הנמוכה מהחיים הם חריגים. מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על שביעות הרצון של הישראלים מחייהם. ב-2005 היו 82% מהמבוגרים הישראלים מרוצים או מרוצים מאוד מהחיים, בדיוק כמו ב-2004.

אחרי הנתונים של רטנר ויעיש, הבלבול מוחלט. בשני המקרים מדובר במחקרים רציניים, המבוססים על מדגמי ענק. על פי סקר הלמ"ס, גם העתיד מבטיח. כמחצית מתושבי המדינה (51%) חושבים שבשנים הקרובות חייהם ישתפרו. רק 12% סבורים שחייהם יורעו.

התחושה שהציבור הישראלי לוקה במאניה-דפרסיה אינה מסתכמת בשאלת שביעות הרצון מהחיים. סקר הלמ"ס מעלה שמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מרוצה ממצבה הכלכלי, לעומת שליש בלבד בסקר של אוניברסיטת חיפה.

גן העדן הישראלי אינו מצטמצם רק להכנסה. 81% מהישראלים מרוצים מדירת המגורים שלהם, מאזור המגורים שלהם ומהיחסים עם שכניהם. 94% מרוצים מהקשר עם בני משפחתם. פרצופה של המדינה. הפעם הראשונה שבה פירסמה הלמ"ס את נתוני מדד האושר היתה ב-2003. "הארץ" בדק אותם באמצעות הפרופ' קמיל פוקס וחברת "דיאלוג" וגילה ממצאים ממצאים דומים. 80% מהנשאלים התגלו כמרוצים (35% מאוד מרוצים ו-45% די מרוצים). עוד התברר, ש-85% מהציבור אינם מרוצים ממצב המדינה. המסקנה הברורה היתה שהישראלים מבואסים ממצבה של המדינה, אבל לוקחים את הבאסה בקלות.

איזה יום שמח. סקר הבריאות הלאומי שערך משרד הבריאות והתפרסם בשנה שעברה, העלה שכמעט אחד מכל שני ישראלים (47.5%) שמח רוב הזמן. הסקר התבסס על מדגם של 10,000 בני אדם.

לגבר הישראלי יש שם של נהג עצבני אבל הסקר מצא ש-62% מהגברים חשים שלווים ורגועים, לעומת קצת יותר מחצי מהנשים. עכשיו נשאלת השאלה אם הגברים באמת רגועים יותר או שהם מודעים פחות, והאם הנשים לא רגועות כי הן צריכות לנסוע במכוניות שנוהגים בהן גברים ישראלים רגועים.

שלא עשני אשה. בכלל, לנשים ישראליות קשה יותר, על פי סקר הבריאות הלאומי. 16% מהן, אחת מכל שש, סובלות ממתח או מלחץ "כל הזמן" או "רוב הזמן". זאת, לעומת כ-11% מהגברים, כלומר אחד מתשעה. נתון מדכא עוד יותר: 5% מהנשים סבלו מייאוש ומדיכאון במשך כל החודש שקדם לסקר, לעומת 3% בלבד מהגברים.

מה יכול להסביר את שביעות הרצון הלאומית בכלל ואת שלוותו של הגבר הישראלי בפרט? סיבה אפשרית, ביזארית במקצת, היא החומוס. הוא מכיל חומצת אמינו בשם טריפטופן שבכמויות גדולות הופכת בגוף לחומר האושר, סרוטונין. כך מעלה מחקר שערכו המומחה לתזונה הד"ר זהר כרם וחוקרים נוספים ועליו דווח בראשית השנה באתר האינטרנט "NRG".

שפנים כחול לבן. מחקר של חברת "פייזר", יצרנית ויאגרה, העלה שהישראלים נמצאים במקום השני בעולם בתכיפות יחסי המין, עם 7.7 פעמים בחודש. את המקום הראשון מתוך 27 מדינות כבשו הברזילאים, עם 7.9 בחודש. לא ברור איך נתון זה מתיישב עם נתון אחר מאותו סקר לפיו 42% מהגברים הישראלים התלוננו שאינם מקיימים מספיק יחסי מין.

קצת פרופורציות. השוואה עם סקר בינלאומי של מכון "האריס" מגלה, שאפילו נתוני האושר של הלמ"ס ממקמים אותנו במקום לא גבוה במיוחד בעולם המערבי. על פי הסקר, בשנים 2004-2005 היו 90% מהאמריקאים ו-85% מהמערב אירופאים מרוצים מהחיים. אם היו ממקמים את ישראל בין 15 מדינות מערב-אירופיות, היא היתה מדורגת שלישית מהסוף, לפני פורטוגל הדיכאונית (רק 59% מרוצים, מתוכם רק 3% מרוצים מאוד), יוון (66%) ואיטליה (76% מרוצים), ויחד עם צרפת (82%). הנה, הלך המיתוס שהאיטלקים והיוונים מלאי שמחת חיים. מי באמת מרוצים? הסקנדינווים כמובן: דנמרק במקום הראשון עם 97% ושוודיה במקום השני עם 96%.

דיכאון משולב. 16% מהישראלים, אחד מכל שישה, סבלו מדיכאון ב-2006. כך עולה מסקר שערך מכון ברדמן לרגל השקת התרופה "רמוטיב" לטיפול בדיכאון. הסיבה הנפוצה ביותר לדיכאון (36%), היתה בעיות בזוגיות ובחיי המשפחה. המצב הביטחוני השפיע רק על 20% מהמדוכאים. הבשורה הטובה היא שיותר מחצי מהמדוכאים הישראלים (54%) יצאו מהבאסה אל הסבבה בתוך שבוע או פחות. ונשאלת השאלה אם להתקף עצב קצרצר שכזה בכלל יאה התואר "דיכאון". הבשורה הגרועה היא ששליש מהמדוכאים סבלו במשך חודש או יותר, מהם כ-8% היו מדוכאים שנה או יותר.

מרוצים בבדידותם. קצת נתוני דיכאון מהסקר החברתי של הלמ"ס: ל-11% מכלל האוכלוסייה אין אנשים שעליהם יוכלו לסמוך בשעת משבר או מצוקה. כשליש מהאוכלוסייה (31%) חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם. כדאי לזכור שעל פי אותו סקר, רק 18% אינם מרוצים מהחיים, כלומר לפחות 13% מרוצים בבדידותם.

ונסיים במשהו אופטימי: 82% מהעולים הצעירים ו-64% מהמבוגרים, מרוצים מקליטתם. 74% מהעולים הצעירים היו עולים שוב לישראל אילו ניתנה להם אפשרות בחירה. כך עולה ממחקר שערך הפרופ' אלעזר לשם עבור הג'וינט. עם זאת, אחד מכל שני עולים צעירים סבור, שבמשטרה יש אפליה ודעות קדומות נגד העולים ואחד מכל שלושה עולים צעירים סבור שזה המצב בבתי המשפט. אם העולים כל כך מנוכרים, מה כל כך אופטימי פה? אולי העובדה שהתשובות של העולים מבלבלות וסותרות, בדיוק כמו אלה של הוותיקים. זה, ללא ספק, מעיד על השתלבות.