יותר מ-30 אלף בני אדם נהרגים בפשעי ירי בארה"ב בכל שנה. בידי האמריקאים יש יותר כלי נשק פרטיים מאשר בכל מקום אחר בעולם. הטבח בווירג'יניה אתמול הוא אולי אחד החמורים מכלל אלה שהתרחשו במוסדות חינוך אמריקאים אי פעם, אבל קדמו לו מקרים רבים. מקרי טבח בבתי ספר נחשבים לקטגוריית פשע נפרדת מהאלימות היום יומית שתלמידים אמריקאים מורגלים לה.
בדרך כלל האלימות שמשליטות כנופיות מכוונת נגד מטרות ספציפיות בעוד שמעשי טבח מן הסוג הזה בדרך כלל לא מבחינים בין הקורבנות. היורים שואפים לחסל כמה שיותר תלמידים. היורים על פי רוב קשורים למוסדות החינוך ובמקרים הקודמים היו תלמידים בפועל, תלמידים שסולקו או בוגרים. באסון בית הספר "באת'" שאירע ב-1927, הוטמנו פצצות על ידי חבר בוועד בית הספר.
בניגוד לאלימות הכנופיות, הנפוצה באזורים עניים וצפופים, מעשי טבח בבתי ספר מתרחשים בדרך כלל בפרברים לבנים של המעמד הבינוני-גבוה. למרות זאת, על פי מחקר שערכו השירותים החשאיים בארה"ב, קשה מאוד להתוות מראש פרופיל של מבצע רצח כזה. אחדים גדלו במשפחות רגילות, אחרים במשפחות הרוסות, ככלל רוב הפרמטרים שיכולים לנבא נטיות אלימות לא התאימו לפרופיל. עם זאת, המחקר הצליח לגלות שרוצחי בתי ספר מתכננים זמן רב מראש את מעשיהם ומשיגים את הנשק מראש.
המרכיב המפחיד באירועים כאלה הוא העובדה שלרוצחים כאלה צומחים חקיינים. אחרי הטבח בקולומביין למשל, תכננו תלמידים בכמה מקומות מסעי רציחות דומים. רובם סוכלו, למעט הטבח בבית הספר ברד-לייק ב-2005, בו נרצחו שבעה בני אדם. אז הרוצח שאב את השראתו ישירות מהרצח בקולומביין.
מקרה הטבח הראשון: כבר ב-1927
מקרה הטבח הראשון בבית ספר אמריקאי אירע ב-1927 בעיירה באת' שבמישיגן. חוואי בשם אנדרו קיהו כעס על העלאת מס הרכוש שנועדה לממן את בניית בית הספר בעיר וגרמה לעיקול החווה שלו. קיהו רצח את אשתו, העלה את חוותו באש ואז פוצץ את בית הספר. בטבח נהרגו 45 בני אדם, רובם ילדים בבית ספר יסודי. מידת התכנון שהושקעה בטבח זה הייתה מדהימה: קיהו השקיע חודשים בהטמנה של דינמיט וחומרים דליקים במקומות שונים בבית הספר.
קיהו עצמו מלכד את מכוניתו ואז נסע לעבר כוחות ההצלה, בהורגו את עצמו ומספר אנשים נוספים. מקרה זה מוכר כרצח ההמוני השני בחומרתו בארה"ב, שאינו פעולת טרור.
ב-1959, בסאות' יוסטון שבטקסס ניסה פול אורגרון לרשום את בנו ללימודים. בית הספר דחה אותו, משום שלבן לא הייתה תעודת לידה. אורגרון חזר כעבור יום למקום בתואנה שיש בידיו את המסמכים הדרושים. אורגרון היה מצויד במזוודה מלאה דינמיט וכשהתבקש לעזוב, הוא פוצץ אותה והרג את עצמו, בנו ועוד ארבעה בני אדם.
ירי מראש המגדל
ב-1966 עלה צ'רלס ג'וזף ויטמן לראש מגדל באוניברסיטת טקסס. ויטמן, נחת לשעבר וסטודנט באוניברסיטה הרג את אימו ואשתו ואז ריסס את העוברים והשבים מראש המגדל. עד לטבח ב"וירג'יניה טק", זה נחשב לירי הקטלני ביותר במוסד חינוכי בארה"ב. 15 בני אדם נהרגו אז מידיו של ויטמן, עד שהמשטרה הצליחה להגיע לראש המגדל ולירות בו.
ויטמן סבל מהתעללות מידי אביו במהלך כל ילדותו והודה לפני הרצח שהוא שרוי בדיכאון. מקרה זה גם התפרסם כסיבה העיקרית להקמת יחידות ימ"מ במשטרת ארה"ב. בעקבות המקרה גם קרא אז נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון למדיניות פיקוח נוקשה יותר על כלי נשק.
עליה חדה מאז סוף שנות ה-80
אבל מאז סוף שנות השמונים נרשמה עליה מחרידה במספר מקרי הרצח בבתי ספר. מאז 1989, בממוצע אחת לשנה אירוע כזה מתרחש. ב-17 בינואר 1989, בעיר סטוקטון שבקליפורניה רצח פטריק אדוארד פרדי חמישה ילדים בבית ספר יסודי ואז התאבד. פרדי היה מעורער בנפשו ורכש את הנשק, ככל הנראה באמצעים לא חוקיים.
ב-1991 רצח גנג לו, סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת איווה חמישה סטודנטים ביריות אקדח לפני שהתאבד גם הוא. לו כתב חמישה מכתבים, שהיו ככל הנראה מיועדים לכלי תקשורת שונים בהם פירט את הסיבות למעשה. האוניברסיטה לא פרסמה את המכתבים, אבל מסרה שלו ביצע את המעשה משום שעבודת הדוקטורט שלו לא זכתה להערכה אקדמית. סרט על המקרה בשם DARK MATTER, בכיכובם של מריל סטריפ ולו יה זכה השנה בפרס בפסטיבל סנדנס.
קולומביין: גותיקה, דיכאון והררי נשק
אבל בלי ספק הרצח המפורסם ביותר אירע בעיירה קולומביין שבקולורדו. ב-20 באפריל 1999 יצאו אריק האריס ודילן קלבולד למסע רצח במהלכו הרגו 12 תלמידים ומורה מבית ספרם לפני שהתאבדו. המקרה והשלכותיו תועדו בסרטו של מייקל מור "באולינג לקולומביין". נושאים טעונים רבים הושמו במרכז הדיון הציבורי בארה"ב בעקבות מעשי השניים, ביניהם החשש הנשקף מתלמידים מנודים, הסכנות הטמונות בתרבות הגותית, האיום כתוצאה מהפצת רעיונות אלימים באינטרנט והשימוש של בני נוער בתרופות אנטי דכאוניות.
אריק האריס הקים ב-1996 אתר אינטרנט בו סיפר על שנאתו ההולכת וגוברת לחברה. בשנים שלאחר מכן הוא גילה באתר את משאלותיו לרצוח את מי שהכעיסו אותו.
האריס וקלבולד אספו ארסנל עצום של רובים ופצצות מאולתרות שבנו על פי הוראות מהאינטרנט. הם פרצו לבית הספר וירו בתלמידים בקפיטריה. חלק מהתלמידים נורו מטווח קצר, יותר מפעם אחת, בסגנון הוצאה להורג. זמן רב עבר לפני שהמשטרה קבלה את ההודעה על המעשה. בינתיים הצליחו הרוצחים להגיע לספריה ולהרוג גם שם כמה תלמידים. אחרי הירי בספריה, השניים התאבדו.
מקרי טבח גם בקנדה, גרמניה ויפן
תיאוריות רבות הועלו לגבי המניעים של השניים, החל מהתנכלויות של "ג'וקס", ספורטאי בית הספר ועד למצוקתם בגלל הערות הומופוביות שהושמעו כלפיהם. השניים היו מחובבי משחק המחשב "דום" והושפעו מהסרט "רוצחים מלידה", אבל סברות שמשחקי מחשב וסרטים, אלימים ככל שיהיו אחראיים לרצח הופרכו במחקרים רבים. מצד שני אין ספק, הנגישות הרבה של השניים לכלי נשק היא שהציתה את הוויכוח הציבורי הקשה ביותר בארה"ב.
לפני שנה רצח צ'רלס קרל רוברטס 5 נערות מכת האמיש בפנסילבניה. רוברטס התאבד והשאיר במכתב ההתאבדות שלו דיווח מבולבל על הסיבה למעשה. ככל הנראה היה מדוכדך בעקבות מות ביתו, תשע שנים לפני כן. מאז בוצעו עוד שני מעשי רצח בבתי ספר בהם נהרגה נערה אחת ו-4 הותקפו מינית במהלך האירועים. אנשי כת האמיש אמרו מאוחר יותר שסלחו לרוצח.
מקרים של רצח בבתי ספר בוצעו גם בקנדה, גרמניה ויפן אולם לא ניתן להשוות את תדירותם וקטלניותם של מסעי הרצח במוסדות החינוך האמריקאים לכל מקום אחר בעולם.