רק ברגותי

רון בריימן חושב שברגותי לבדו הוא תשלום מספיק עבור גלעד שליט. ואם הצד השני לא יסכים, ישראל צריכה להפסיק את הקייטנה של האסירים הבטחוניים

רון בריימן


ישראל שילמה בעבר מחירים כבדים ובלתי מתקבלים על הדעת תמורת שחרור שבויים מידי חוטפיהם. השיא הידוע לדיראון בהקשר זה נקבע בעיסקת ג'יבריל, שבה שוחררו כ-1200 מחבלים שפוטים, וחלק מהם חזרו לפעול בארגוני הטרור השונים של רשות הטרור הפלסטינית, נטלו חלק פעיל במלחמת אוסלו, וגרמו ללא מעט מקורבנותיה. סדר הגודל של הקורבנות במלחמה זו דומה למספר המחבלים ששוחררו בעיסקה המפוקפקת. גם היום מדובר על סדר גודל כזה, בעיסקה המתגבשת לשחרורו של גלעד שליט.

ישראל הראתה מאז ומתמיד את רגישותה הגבוהה לגורל שבויים וחטופים המצויים בידי האויב. עובדה זו יצרה את הנוסחה הבלתי מאוזנת של שחרור מאות ואלפים תמורת בודדים, לעתים אפילו תמורת מבריח סמים, או תמורת גופות, או תמורת סימני חיים. רגישות זו העלתה את המחיר שנדרש מישראל. גם הפטפטת התקשורתית והלהיטות לעסוק בכל בדל שמועה בהקשר לעיסקה - שאולי תהיה - מסייעת לאויב להעלות את דרישותיו ואף להצליח במיקח ובממכר שלו. בימים אלה כבר מכינים את דעת הקהל בישראל להגמשת אמות המידה בעניין רוצחים "עם דם על הידיים". כך, למשל, יסבירו לנו שרוצחים שהשתמשו בכפפות כשרים לשחרור ... בין שאר המחירים שישראל משלמת נכלל גם ביזיון מערכת המשפט הישראלית, כאשר גם רוצחים שפוטים זוכים לחנינה, ואף יודעים זאת מראש, עוד מלפני ביצוע הרצח.

אגב, הנכונות הישראלית לשלם מחירים מופקעים גם תמורת גופות מהווה לא רק תמריץ לחטיפות נוספות, אלא אף לרצח החטופים. כאשר החוטפים מודעים ללהיטות הישראלית לשלם כל כופר שיושת עליה, הם יכולים להרשות לעצמם גם לרצוח את החטופים. בכך מגבירה המדיניות הישראלית את הסכנה לחיי החטופים.

הגיעה העת לשנות נוסחה זו. לא ייתכן שמחבלים כלואים בישראל יזכו לתנאי בית הבראה, ללימודים ברמות שונות, לביקורי משפחות, לטלפונים ניידים ועוד ועוד תנאים שכלל אינם ניתנים לשבויינו, ואפילו אין התניה בהקשר זה. אין שום היגיון במתן תנאים אלה למחבלים שפוטים. כך, למשל, ביקורי משפחות וביקור נציגי הצלב האדום בבתי הכלא בישראל צריכים להיפסק לאלתר.

מי ששובר שיאים בהקשר זה הוא הרוצח המתועב ברגותי. משום מה בשיח התקשורתי הישראלי התואר מתועב מיוחס לרוצח אחד בלבד, אבל לא לרוצח ברגותי או לרוצחי השר רחבעם זאבי, הזוכים ליחס מועדף ושחרורם אינו נדחה על הסף. העניין הרב שמגלה רשות הטרור הפלסטינית בשחרור של הרוצח ברגותי יכול לשמש מנוף לשינוי הנוסחה המפלה.

עד כה נהנה ברגותי מתנאים מועדפים בכלא הפתוח למעשה שבו הוא מצוי: הוא נהנה מביקורי משפחה, עיתונאים, ח"כים ערביים ועוד, ומנהל קשרים פוליטיים מסועפים מתוך "הכלא". ישראל הרשמית והתקשורתית מאפשרת את קיום המצב של כאילו כלא, כאשר "האסיר" מהווה גורם חשוב ומשפיע במערכת הפוליטית של האויב. כך, למשל, מתוך הכלא – ובתיאום עם "אסירים" בבתי כלא אחרים – ניסח ברגותי את "מסמך האסירים".

אם ישראל ממילא מגלה נכונות למחול על כבודה של מערכת המשפט שלה ולשחרר רוצח שפוט, ואם ברגותי חשוב עד כדי כך לארגוני הטרור בראשות אבו-מאזן וחאלד משעל, יתכבדו האחרונים ויסתפקו בנוסחה של רק ברגותי, ללא מאות מחבלים נוספים, תמורת גלעד שליט. ואם לא ייאותו, הרי מעתה ואילך יהיו ברגותי וחבריו לעולם הרצח והטרור בכלא אמיתי, לפחות עד לשובו של גלעד שליט לחיק משפחתו.

ד"ר רון בריימן שימש כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully