93 לא תצא מהראש

מסכן יותם הלפרין. עד שילד הפלא הצליח להתנתק למשחק אחד מהלחץ המשתק של יד אליהו, מנעו החטאת העונשין והחטאת השלשה עם הבאזר מהקבוצה המבולבלת שלו ניצחון במלחה, והשכיחו ערב של 29 נקודות שכולן אסרטיביות ונחישות. העובדה שהלפרין, נער הפוסטר של ספאחיה רק לפני שבועיים-שלושה, שוב היה האיש שצריך לנצח עבורו את המשחק, רק מבליטה את המצוקה של האלופה. ולחשוב שעד לפני שנה היה לה בשביל זה אחד, אנתוני פארקר.

אבל הלפרין הוא המכביסט האחרון שאפשר להאשים בהפסד הצהוב. הפרש הנקודה מטעה, שכן חסרונו של דרור חג'ג', שהשאיר את ירושלים ללא רכז ובמקביל הפך את דן שמיר למנהל המשמרת של טפירו, פניני וארז מרקוביץ' (שמחוייבים לשחק שמונים דקות יחד בשל החוק הרוסי), החזיר את ירושלים להיות תלויה בהוראס ג'נקינס, כבר במשחק החזרה שלו. ובניגוד למשחק האליפות מהעונה שעברה, המוטיבציה האדירה שלו לא הכזיבה הפעם.

ירושלים ברחה כבר בפתיחה, אבל מכבי נשארה צמודה בזכות האחריות של הרכז טל בורשטיין בניהול המשחק, יום קליעות נדיר של הלפרין וההתעוררות של ניקולה וויצ'יץ' בדקות ההכרעה. אלא שביום ששארפ לא פוגע מבחוץ ואפילו מחטיא זריקות עונשין קריטיות, תחנת הרכבת ע"ש נוון ספאחיה היא המקום האחרון ממנו יצוץ שפן. במיוחד אם קוראים לו גוראן ירטין או נואל פיליקס.

האנמיות של מריו אוסטין במחצית הראשונה לא עצרה את טימי באוורס ומאיר טפירו, שהריצו את ירושלים בנחישות ורגישות בהתחלה ובסיום. באוורס הנהדר שיחק בחכמה בדרך ל-17 נקודות ברבע השעה הראשונה, וטפירו, שרצה כל כך להוריד את קוף ההיעלמות במשחקים מול מכבי מגבו, חדר שוב ושוב לסל, והערב לא יחשוב על אותו ניצחון אלמותי באוסישקין, שנת 95.

האקס-פקטור של החודשיים האחרונים, גיא פניני, נכנע אמנם לאיירבול מביך שהוריד לו את הביטחון בפתיחה, אבל שוב היה שם עם חמישה אסיסטים, נוכחות פעילה ברוב חטיפות הכדור של האדומים וסל חשוב בסיום. טרנס מוריס, ששוב עשה עבודה שקטה ויעילה שכללה סגירה של וויצ'יץ' במהלך האחרון, עדיין עולה על המגרש רק אחרי השטויות התורניות של יוריצה גולמאץ.

ומכבי? היא עוברת עונה איומה בגלל בחירת זרים גרועה, אבל אי אפשר להתעלם מהתרומה של המאמן שלה למיני-התפרקות של סוף חודש מרץ. הג'נטלמן במיל' התפרץ לפרקט אחרי פחות מדקה למרות שריקה נכונה של השופטים, ואחר כך החל בהצגת החילופים ההזויים השבועית, שכללה הפעם סיפסול של ליאור אליהו, מהכלים ההתקפיים הבודדים שלו, עד הדקה ה-12 (כשאפילו נואל פיליקס כבר מספיק לשחק), ושליחתו של גוראן ירטין הקר למערכה עם 7 דקות על השעון. הקרואטי סיפר לנו בסיום שלמרות ההפסד ירושלים אינה טובה ממכבי, כי הצהובים הגיעו לשמונה האחרונות ביורוליג. ברומא ובאורטז היו ודאי צוחקים מהבדיחה.

אחרי ליל הסדר, תעלה מכבי על הפרקט במוסקבה למשחק שאמור להיות תחילת הפרק האחרון במסע האירופי הצולע שלה. וכשזה יסתיים, ישארו הצהובים עם הקרב האחרון של העונה – על תואר האליפות. במשך שנים מתלוננים בירושלים על כך שמשחקי ההכרעה של העונה נערכים בבית הצהוב, אלא שהעובדה שהמשחק בין השתיים בסיבוב השלישי יערך ביד אליהו משחקת לטובתם. כי אם מכבי תפסיד לירושלים גם בבית, אף אחד כבר לא יחשוב שהיא הפייבוריטית לזכיה בפיינל פור. אפילו לא ספאחיה.