שידור חוזר למשבר בני הערובה?

ההעברה של החיילים האנגלים החטופים לטהרן מעידה אולי על כוונת השלטונות לעשות בהם שימוש תעמולתי. האסוציאציה המידית היא לתפיסת שמונה החיילים הבריטים בשנת 2004. גם אז הואשמו מלחים בריטים בפלישה לא חוקית למים הטריטוריאלים של אירן. אז הובלו החיילים לפני המצלמות ואולצו להתנצל על הסגת הגבול הבלתי חוקית. הסיבה להעברה ל[[טהרן]], לפי הדיווחים היא "כדי להסביר את הפעולה האגרסיבית שלהם".

אולם אז הייתה האווירה הבינלאומית שונה. אירן לא הייתה נתונה לאיום של סנקציות מצד מועצת הביטחון והשלטון בטהרן לא היה צריך לעמוד מאחורי הצהרות קיצוניות, כגון אלה שאירן משמיעה לאחרונה בדבר תגובה כואבת לכל פעולה צבאית נגדה. לכן יש לקוות שהשלטון האירני לא יטפס על עץ גבוה יותר, וישחזר משהו דומה למשבר בני הערובה, שנמשך בין נובמבר 1979 לינואר 1981.

זמן קצר אחרי המהפכה האיסלמית באירן ועליית [[חומייני]] לשלטון, תפסו סטודנטים מאורגנים מאוניברסיטאות בטהרן את השגרירות האמריקאית בעיר על יושביה. למרות שלא הייתה זו פעולה יזומה של השלטונות, חומייני תמך במעשה, שנתפס כעונש על שנים של תמיכה אמריקאית בשלטון השאח. כמה ימים לפני ההשתלטות על השגרירות נכנס השאח החולה לארה"ב, כדי לקבל טיפול רפואי. צעד זה עורר זעם באירן. האירנים דרשו את הסגרתו כדי להעמידו למשפט ולהוציאו להורג.

הכוונה הראשונית של הסטודנטים הייתה להחזיק בשגרירות זמן קצר, כדי להפנות את תשומת הלב העולמית לדרישות האירניות. בדומה למתרחש היום, המהפכה האיסלמית גררה סנקציות של המערב נגד אירן. כאשר שלטונות ארה"ב הבינו שלא יצליחו לגייס את השלטון החדש לצידם במאבק נגד ברית המועצות השכנה, הוקפאו נכסים אירניים בשווי עצום. אירן עמדה בפני בידוד פוליטי וכלכלי.

אבל הכוונה הראשונית התחלפה לניסיון להרוויח סוג אחר של הון פוליטי. חומייני החליט שראוי להמשיך ולהחזיק בבני הערובה האמריקאים. החוטפים הציגו מסמכים שנתפסו בשגרירות והוכיחו שארה"ב מנסה לערער את השלטון האיסלמי החדש על ידי חבירה לאויביו מבפנים. ההזדהות הכמעט מוחלטת של הציבור באירן עם החטיפה, נתפסה כגורם מאחד ונחוץ מאוד לשלטון החדש.

הציבור האמריקאי ראה בתפיסת השגרירות הכרזת מלחמה, אבל ממשל קרטר הגיב במתינות וניסה לשחרר את בני הערובה בדרכים דיפלומטיות. כשאלה לא צלחו, תוכנן מבצע צבאי מורכב שאמור היה לצאת ממזרח אירן. המסוקים האמריקאים לא הצליחו להמריא בגלל סופות חול. מסוק אחד התרסק ו-8 חיילים אמריקאים נהרגו. לדעת רבים, המפלה שנחל ממשל קרטר הובילה לתבוסה שלו מול רייגן בבחירות.

זמן קצר לפני עליית רונלד רייגן עלה לשלטון נפתח אפיק דיפלומטי באמצעות אלג'יר, שסיים את המשבר. ארה"ב חתמה על הסכם עם אירן, במסגרתו התחייבה ארה"ב לא להתערב בעניינים הפנימיים של אירן ולהפשיר נכסים שלה בשווי 8 מיליארד דולר. החטופים שוחררו מיד אחרי השבעתו של רייגן.

המשבר ההוא גרם להתחזקות הגורמים הקיצוניים באירן ונחשב לאירוע שמיסד את השנאה לארה"ב. השחרור מעול השאח המדכא והסנטינמנטים האיסלמים פינו דרך להתלכדות מול אויב חיצוני. בסופו של דבר הוחזקו האמריקאים זמן רב כל כך באירן בעיקר בגלל מניעים פוליטיים פנימיים.

כיום שוב נמצאים האירנים על פרשת דרכים. הנשיא אחמדינג'ד ספג לאחרונה ביקורת חסרת תקדים בפרלמנט, בעיתונות ובאוניברסיטאות בגלל הבידוד הבין לאומי שאליו הוא מוביל את ארצו. מועצת הביטחון עתידה לקבל את החרפת הסנקציות נגד אירן בגלל תוכנית הגרעין. אחמדינג'ד, שעלה לשלטון בעיקר משום שהבטיח לשפר את רמת החיים של השכבות החלשות לא סיפק את הסחורה הזאת. גם במקרה זה, הוא עלול לרצות להחזיק בשבויים הבריטים ממניעים פנימיים.

וגם אם ישוחררו הבריטים בתוך זמן קצר, הלכידה שלהם במים הטריטוריאלים של עירק (כפי שאנגליה טוענת) מעידה על התקצרות הפתיל של אירן. אחמדינג'ד שוויתר על הופעה מול מועצת הביטחון ירצה להראות שמול המפלות הדיפלומטיות שארצו סופגת ושרשרת העריקות של בכירים אירנים למערב, גם להצהרות המיליטנטיות שלו יש משקל.