האם אירן באמת מתכננת להשמיד אותנו?

התכנית הגרעינית של אירן בהחלט צריכה להטריד את ישראל. עם זאת, צריך לבחון את המצב תוך דיון מעמיק, ולא לקשר באופן אוטומטי בין הצהרותיו האינפנטיליות של אחמדינג'אד, כי "יש למחוק את ישראל מהמפה" לבין התכנית הגרעינית של אירן. המנהיג האירני לעולם לא איים על ישראל, כי יתקוף את ישראל בנשק גרעיני. הממונה על המשא-ומתן בסוגיית הגרעין באירן עלי לריג'אני אף אמר מפורשות ש"תוכנית הגרעין של אירן אינה מהווה איום על ישראל".

התנגדותה של אירן לקיומה של מדינת ישראל נובעת בעיקר מרצונה לזכות ביוקרה בקרב העולם הערבי. שאיפותיה הגרעיניות של אירן נועדו במידה ניכרת על מנת לבסס את מעמדה בקרב אומות המזרח התיכון, במיוחד בשל נחיתותה הדתית (אירן היא שיעית ולא סונית) והלאומית (תושביה הם פרסים ולא ערבים).

לפיכך, למסקנה הישראלית כי תוכנית הגרעין של אירן נועדה להפציץ את ישראל ולחסל אותה אחת ולתמיד, אין אחיזה במציאות. היא בעיקר קיימת בראש הישראלי, שחש סכנה קיומית, שעה שישראל היא המעצמה הגרעינית היחידה במזרח התיכון, בת ברית של מעצמת העל היחידה בעולם, ועל פי הסוציולוגים פרופ' משה ליסק ודן הורוביץ "המדינה בה ההשקעה לביטחון יחסית למספר תושבים היא הגבוהה ביותר מבין מדינות העולם הדמוקרטי".

בכנס שנערך באוניברסיטת "סואס" באנגליה תחת הכותרת "האם אירן היא איום", נשאל "מה יקרה אם לאירן יהיה נשק אסטרטגי". המומחים שהשתפו בכנס, שקיומו ותוכנו לא פורסמו כמובן בכלי התקשורת הישראלים, ציינו כי אם לאירן יהיה נשק כזה, היא לא תתקוף בו את ישראל בגלל שפירוש הדבר שאירן תותקף ותושמד מיד לאחר מכן, על ידי ישראל, ארצות הברית ובנות בריתה.

הערכה זו רווחת בכל העולם המערבי, ומקבלת חיזוק נוסף מהעובדה שגם כאשר הגיעו העימות והשנאה בין הודו לפקיסטן (שתיהן בעלות יכולת גרעינית) בחבל קשמיר לשיא, לא עשתה אף אחת מהם שימוש בנשק הגרעיני. ובכל זאת ארצות הברית וישראל מתעקשות לטעון את ההפך.

חוסיין דרחשאן, עיתונאי אירני גולה שביקר לאחרונה בישראל אמר לוואלה! חדשות, כי להבדיל מישראל, שהשיגה את הנשק הגרעיני שלה בהיחבא וללא ביקורת ופיקוח בינלאומי, אירן מודיעה קבל עם ועולם שברצונה להשיג יכולות גרעיניות למטרות שלום ולעמוד בכל התנאי הבינלאומיים המקובלים. לדבריו, אם ישראל כל כך חוששת מאירן, "שתעשה צעד אמיץ, שתישא ותתן איתה, תחתור ליצירת שלום עם אירן, ולאחר מכן לא תהיה לה בעיה עם הנשק הגרעיני האירני".

דבריו של דרחשאן הם אולי פשטניים מעט, אך עלינו לזכור כי מכל מדינות המזרח התיכון יש רק למדינה אחת נשק גרעיני- לישראל (וזאת על פי דברי ראש הממשלה אהוד אולמרט). ברור הדבר שנשק גרעיני של מדינה אחת, גורר חימוש גרעיני של האזור כולו, ואכן אירן הודיע כי תתחמש בעקבות ישראל, מצרים הודיעה שתתחמש בעקבות אירן ומספר מדינות מהמפרץ הפרסי הודיעו כי יתחמשו בעקבות מצרים. התהליך הזה חייב להיפסק, אבל אי אפשר להכחיש שלישראל יש בו חלק גדול.

זאת ועוד, התירוץ כאילו ישראל היא מדינה אחראית ודמוקרטית ולכן לה מותר להחזיק נשק גרעיני ולמדינות אחרות אסור, הוא קלוש, שכן מכל המדינות להן יש נשק גרעיני, לרבות פקיסטן, הודו וצפון קוריאה, היחידה שהשתמשה בו אי פעם היא מדינה אחראית ודמוקרטית אחרת – ארצות הברית בהפצצה ביפן. 135 אלף אזרחים נהרגו בהפצצה בהירושימה ונגסאקי.

ההפחדה הישראלית לגבי הנשק הגרעיני האירני לא יכולה להוביל לתוצאות חיוביות. לעומת זאת היא גורמת להקצנה של הממשל האירני והבאה של העולם לסף מלחמה גרעינית כוללת. בשנת 1990 היה זה תא"ל אפרים סנה שהעלה את נושא "האיום האירני" לסדר היום וכעת, כעבור 17 שנה הוא סגן שר הביטחון והוא אינו מוותר על תכניות המגרה שלו, מאיים במתקפת-מנע אווירית באירן, החלטה לא נכונה שעלולה להתקבל.

גם מינויו של אביגדור ליברמן, שקרא בעבר להפצצה של סכר אסואן ולהוצאה להורג של ח"כים ערבים "כמו בנירנברג", לשר לענייני איומים אסטרטגים (מישהו אמר אירן?) צריכה להדיר שינה מעיני אזרחי ישראל.

ישראל חייבת למצות את האפשרויות המובילות לשלום באזור, לפני שנגיע למצב בו נשק גרעיני נפוץ במחצית המזרח התיכון, וישראל עדיין מסוכסכת עם סוריה, לבנון, אירן, לוב ועירק. אם לא נפעל כך, אנו עלולים לקום בוקר אחד, עם מלחמה המאיימת לפרוץ בכל רגע בין טהרן לתל-אביב, ונכה על החטא של אי מיצוי אופציות השלום ועל הבחירה השגרתית והנוראה בברירת המחדל של האזור, היא אופציית המלחמה.