האם אירן היא גרמניה הנאצית?

אין צורך לייפות את המציאות. בהתבטאויותיו של נשיא אירן מחמוד אחמדינג'אד על ישראל ועל שואת היהודים הוא בוחר בדרך של קיצוניות ושנאה. ההתבטאויות שלו בנושא השואה בוועדה ההזויה באירן, לרבות "הניפוח היהודי במספר הנספים" ו"רצון לחקור מדעית מה בדיוק קרה באירופה של מלחמת העולם השניה", מקוממות. עם זאת, אי אפשר לקיים דיון בנוגע לאירן ולאנטישמיות מנהיגיה, מבלי להתייחס למספר גורמים: מה התרחש בוועידה, מה ידוע באירן על השואה, ומהי עמדת ישראל כלפי שואות-עם אחרות.

ראשית, התקשורת הישראלית הציגה את האירוע כ"וועדה להכחשת השואה". לא זה היה שמה, ולפחות בזה חשוב לדייק – השם האירני הרשמי של הוועדה היה "לימוד השואה - מבט גלובלי". שנית, לחלק גדול מהמרצים בוועידה הקיקיונית הזו, דוגמת "נטורי קרתא", ושר החוץ האירני מנושהאר מותקי לא הייתה כל כוונה להכחיש את רצח העם היהודי.

לפי השקפתם, הוועידה נועדה לבחון את השפעות השואה על מדיניות ישראל, כמו שמעידה תת-הכותרת האירנית של הוועדה - "שואת היהודים וטבח הפלסטינים". מותקי, דוברה של אירן, אמר בוועידה, "מדוע חייבים המוסלמים והפלסטינים באזור לשלם את מחיר פשעי הנאצים?". המשפט הזה לא צוטט בעיתונות הישראלית.

משפט אחר שלא צוטט הוא מנאום הפתיחה של הדובר היהודי הבכיר ביותר בוועידה, הרב אהרון הכהן. הוא אמר ש"אין עוררין על התרחשות השואה... אך היא אינה יכולה לשמש כצידוק לביצוע מעשים לא הוגנים כלפי הפלסטינים". לדבריו, "אני ורבים אחרים איבדנו חברים וקרובים רבים, אשר נכחדו בשל רצח עם בעל מימדים תעשיתיים. להמעיט באשמה של אלו שביצעו את הפשע יהיה בגדר חטא לזכרם של אלו שנרצחו".

מכאן, שנקודת המוצא של נטורי קרתא הייתה שהשואה התקיימה, ומטרת הגעתם לכנס הייתה להעלות את השאלה האם יש קשר בין שואת היהודים לבין המדיניות הפוליטית הישראלית. אם יש קשר או אין קשר, זו שאלה שבהחלט יש לה לגיטימיות להישאל.

כמו כן אי אפשר שלא להתייחס למרכיב הבולט של בורות באירן בנושא השואה. כמובן שאחמדינג'אד לא קולע להגדרה של תום-לב וחוסר-ידע, אולם מרבית בני העם האירני כן. האירועים הנוראיים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה באירופה, ורצונו של היטלר להשמיד את העם היהודי, ידועים לכל אדם שביקר בבית ספר בעולם המערבי. באירן, לעומת זאת, לא תופסת השואה מקום נכבד בספרי ההיסטוריה.

פרופ' מנשרי, ראש הקתדרה ללימודי אירן באוניברסיטת תל אביב, סיפר לוואלה! חדשות שהבורות בנושא כל כך גדולה שחלק מעמיתיו האקדמים, ממוצא אירני, שאלו בדיונים שונים אודות "אמיתות השואה" ו"מספר הנספים". לדבריו של מנשרי, אסור בשום אופן להסכים עם כל סוג של ניסיון לפקפק בשואה, אך לדבריו יש לפעול בצורה מחנכת. "על מנת לגרום לכך ששואת היהודים לא תוכחש באירן, יש לתרגם ספרים על השואה לפרסית ולהפיצם במדינה. זה יהיה צעד לביעור הבורות בנושא".

ולבסוף, אי אפשר בלי קצת חוש של ביקורת עצמית. ישראל רוצה שדבר שואת היהודים יופץ בעולם כולו, כדי למנוע הישנות אסונות כאלה. ומה עושה ישראל בנוגע להשמדות עם אחרות? האם ישראל, שנולדה לאחר שואה, עוסקת ברציחות-עם אחרות בעולם? האם בספרי הלימוד שלנו יש אזכור לשואת הארמנים ולשואת האוקראינים? האם בישראל של השנים האחרונות קמה תנועה שזועקת נגד טבח העם בדרפור שבסודן שם נהרגו עד כה חצי מיליון איש?

למרבה הצער, ההפך הוא הנכון. לא די שישראל לא משמיעה קול צעקה כנגד מעשי רצח העם בדרפור היא מסרבת לתת מקלט לפליטים הסודנים שברחו משם. ולא רק שישראל לא לומדת את שואת הארמנים, היא מכחישה רישמית ששואה כזו התרחשה בכלל, בגלל החשש שקשריה הטובים כל כך עם תורכיה ייפגעו.

שלשום בוטל דיון בכנסת שיזם ח"כ חיים אורון (מרצ) ושנועד לדון בשואה הארמנית. שרת החוץ ציפי לבני נזדעקה להתקשר אליו מארצות הברית בשביל לדרוש ממנו לבטל את הדיון. "רד מהסיפור הזה", אמרה לו. בסופו של דבר הדיון נדחה. העולם יכול לסמן עוד ניצחון למטאטאי שואות אל מתחת לשטיח.

היטלר אמר בשנת 1939, כי "אפשר להשמיד את היהודים, מי זוכר בכלל שהייתה שואה ארמנית". דבריו, צריכים לחזור להדהד היום בראשו של כל אדם.