עדי שרון: "אני שמח שהחוטפים מתו, מגיע להם"

מאת שרון שוחט, עדי יידוב ואסף לוי

"כשיצאתי מהבור, דבר ראשון ביקשתי אוכל, עד היום לא אכלתי כלום בגלל הניתוח. אני מתגעגע לפיצה ולהמבורגר, מחר אני אולי אתחיל לאכול מעדן קטן", כך מספר היום ל"וואלה!" עדי שרון, הילד שנחטף לפני כעשרה חודשים בידי עבריינים צ'צ'נים ושוחרר רק לפני שבועיים. וואלה! פתחה פורום מיוחד בו ניתן יהיה לכתוב לעדי ולשאול אותו שאלות.

עדי נחטף עם אביו לפני כעשרה חודשים על ידי חבורה של עבריינים צ'צ'נים לשם כופר. הוא הוחזק במרתף וסבל התעללות קשה מצד חוטפיו. אביו של עדי, יוסיף, שוחרר והחוטפים דרשו ממנו 80 אלף דולר כדי לשחרר גם את בנו, אך לאחר שקיבלו את מבוקשם, סירבו לשחררו - ודרשו שמונה מיליון דולר.
המשפחה התקשתה לגייס את הסכום ובשלב זה הפעילו החוטפים לחץ עצום על האב. הם צילמו את עדי כשהם מכים אותן בפניו ובגופו, ושלחו את הקלטות למשפחה. מאוחר יותר גם קטעו את אצבעותיו של עדי, כדי להוכיח לאביו שאיומיהם רציניים.

דודו של עדי, שצפה בחלק מהקלטות אותן מסרבת המשפחה לחשוף או להראותן אפילו לעדי עצמו, מספר כי הן מזעזעות. "צילמו אותו כשהם מפוצצים לו את הפרצוף באגרופים. רק אלוהים נתן לו את הנשמה להחזיק מעמד".

במהלך השבועיים האחרונים שהה עדי במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים "שיבא" בתל השומר, לאחר שסבל מתת תזונה, מכיב בסרעפת ומנמק ברגלו. לאחר ניתוח קיבה שעבר בבטנו, הועבר הבוקר עדי למחלקה הכירורגית לילדים, והוא צפוי להשתחרר לביתו בעוד כעשרה ימים.

עם השיפור במצבו הבריאותי, תרמה לעדי חברת המחשבים E.I.M
מחשב ניורון עם חיבור לאינטרנט. עדי התלהב מאוד מהמחווה ואמר כי "הדבר השני שביקשתי אחרי אוכל, היה מחשב". עדי התרגש במיוחד כשסיפרו לו על הפורום החדש בוואלה! שנפתח למענו, ולא יכול היה להתאפק מלבקש לקרוא את המסרים שנכתבו עבורו.

- עדי, איך אתה מגיב לכל המכתבים והפניות אליך?

"אני שמח שזה מעניין מישהו. אני מודה להם מאד ואשתדל לשמור על קשר עם כולם. אבל אני לא יכול להחזיק עיפרון עדיין".

עדי ממעט לדבר על החטיפה והשהות בשבי הצ'צ'ני, ובהמלצת פסיכולוגים שבדקו אותו, מקפידה המשפחה למנוע שאלות שעלולות להחזיר את חוויות הזוועה שעבר. "בהתחלה נבהלתי כשהוציאו אותי מהבור", הוא מספר. "פתאום שמתי לב שאני לא יכול לעמוד. השוטר הצ'צ'ני שם אותי על הרצפה. אם היו מוציאים אותי עוד הרבה זמן היה אפשר למות".

- איך דיברת עם החוטפים?

"החוטפים דיברו איתי חצי אנגלית וחצי רוסית, המצאנו שפה משותפת".

- במשך כל הזמן הזה, ידעת איפה אתה נמצא?

"לא הייתי באמת בצ'צ'ניה, הם רק רצו שיחשבו ככה, ואני הסתכלתי על התוויות שעל הקופסאות אוכל ועל התרופות. וראיתי שאנחנו ברוסיה. לא חשבתי שזה אפשרי שימצאו את המקום".

- הייתה לך תקווה שישחררו אותך?

"לא. חשבתי שאבא שלי מת ושלא ישחררו אותי. בדיוק ביום שחטפו אותי ראיתי עם אבא שלי סדרת טלוויזיה על 'כוחות מיוחדים' וחשבתי לעצמי אם זה באמת אפשרי".
קרוב משפחה נוסף טוען שהוא בספק אם לחץ הישראלים עזר. "מה שחשוב לנו היום זה לא לחפש את האשמים, אלא מי יממן את הטיפולים הפסיכולוגיים שהוא צריך לעבור".

- איך הרגשת כשתפסו את החוטפים?

"שיחררו אותם מהעולם".

- אתה חושב שזה מגיע להם?

"כן, אני שמח. אמרו שרציתי ללחוץ את היד של החוטף, אבל זה לא נכון. אני רציתי לראות שהוא באמת באזיקים, פירשו את זה לא נכון".