זמינות המים לאדם באזור [[המזרח התיכון]] ו[[צפון אפריקה]] צפויה לרדת בחצי עד שנת 2050, כך עולה מדו"ח חדש של הבנק העולמי, בו דוחק הארגון בממשלות האזור לזרז את שיפור מקורות המים.
בדו"ח מצויין, כי כבר עתה עומדות ארצות רבות באזור בפני משבר חריף בסיפוק דרישות המים הקהילתיות, וכי ללא רפורמה מתאימה המצב יחריף. על פי הדו"ח, יציבות שירותי אספקת המים תדרדר, והתושבים ייאלצו להסתמך על מערכות התפלה יקרות ולנצל את מאגרי החירום.
אחד מכל שלושה אנשים ברחבי העולם גר באזור במצוקת מים. אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה הוא השחון בעולם, ויש בו שימוש ביותר מים מכפי שמאפשרים מקורותיו הזמינים.
היובש: זרז לסכסוכים עתידיים
תוצאות הדבר חורגות מהאספקט הסביבתי: בדו"ח נכתב, כי "לכל זאת יהיו השלכות קצרות וארוכות טווח על הצמיחה הכלכלית ועל העוני". בנוסף, הדבר יערער יחסים חברתיים בתוך קהילות ובינן וישים לחץ הולך וגובר על התקציב הציבורי. מנהיגים מקומיים הזהירו כי המחסור ב[[מים]], הנגרם עקב גידול האוכלוסיה ושינויי ה[[אקלים]], עלול לשמש כזרז לסכסוכים עתידיים.
בסוכנות הידיעות הצרפתית דווח, כי [[הבנק העולמי]] ייעץ למדינות לבצע שורה של שינויים טכנולוגיים ותפיסתיים בנוגע לסוגייה. חלק מהשינויים כוללים הפחתת סבסוד המים ויישום תוכניות להבראה, לפיהן ספקי מים ייעשו עצמאיים מבחינה כלכלית ותוגדר ורגולציה סביבתית.