ביום שני שעבר התפוצצה בצפון [[בגדד]] מכונית ממולכדת. הפיגוע הנורא הזה, בו נהרגו 39 אזרחים ונפגעו עשרות רבות נוספים, "נבלע" בים הפיגועים האינסופי במדינה. בכל יום נהרגים ב[[עירק]] עשרות בני אדם באלימות הפנימית ובעימותים עם כוחות אמריקאים, אולם בפיגוע שארע לפני שבוע ברחוב אל-מותנבי לא נהרגו בני אדם בלבד. עיתון אל-חיאת הרואה אור בלונדון מספר, כי בפיגוע מת גם חלק גדול מההיסטוריה הספרותית של עירק.
רחוב אל-מותנבי בצפון בגדד היווה את תפארת הכתיבה העירקית. לפי הדיווח בימים שאחרי הפיצוץ הגיעו רבים מבני העיר אל הרחוב ועברו בין החנויות המפוייחות. "הם שאלו על הטיפוסים שהיו נוהגים לשבת במרכז הכיכר. על מוכר זה או אחר, או על אינטלקטואל שהיה נוהג לשבת בבית הקפה המקומי, והתעצבו מאוד לשמוע על אובדן החיים במקום". אולם אובדן הספרים והדפים, המספרים את ההיסטוריה העירקית, השאיר בלבבות האנשים צלקות כואבות לא פחות.
40 ספריות בפיצוץ אחד
מכונית התופת שהתפוצצה בלב הכיכר ברחוב הייתה מלאה כולה בחומרי נפץ. בפיצוץ הראשוני נהרגו האנשים שהיו בקרבת מקום, אולם בשעות שאחזה האש ברחוב, נשרפו הספריות. ספריותיה המרכזיות של בגדד, לרבות ספרית "אל-קירוואן", ספריית "אל-קאנוניה", ספריית "עדנאן", ספריית "אל-נהדה" וספריית "אל-עסרייה" נשרפו כולן עד היסוד. עוד 40 אחרות, קטנות יותר, נשרפו גם הן כליל.
הלהבות התפשטו גם אל עבר בית הקפה "א-שאבנדר", מקום מושבם של סופרים ואינטקלטואלים מקומיים, וגם הוא נותר מפוייח.
העיתון אל-חיאת מספר, כי אם היו ההיסטוריונים של עירק צריכים לבחור את היום השחור ביותר בתולדות המדינה, אין ספק שהיו בוחרים ב-5 במרץ. "בתאריך הזה בשנת 2003 התקבלה ההחלטה האמריקאית לפלוש אל עירק ולפגוע בגופה, ובאותו התאריך ארבע שנים מאוחר יותר נפגע ליבה החשוף של המדינה התרבות שלה".