במטרה למנוע עיכוב בהפרטה: בזק תפרע הלוואה בסך 150 מ' ד' בפירעון מוקדם

חברת בזק תפרע בפירעון מוקדם את 150 מיליון הדולר הנותרים מסך הלוואות שלקחה, בהיקף 240 מיליון דולר, ותמיר אותן בהלוואה דומה. ברבעון השלישי של 2000 פרעה החברה 90 מיליון דולר. הפירעון הוקדם ב-8 חודשים, ולדברי החברה לא יסב לה נזק.

החברה מעוניינת בפירעון המוקדם של ההלוואות בטרם תצא מודעת הפרטתה בחודש הבא, ועל ידי כך תימנע "עכבה מהותית".

ביום שלישי השבוע, ה-28 בחודש, תתכנס אסיפת בעלי המניות של בזק לאשר סופית את תקנות החברה, שאושרו קודם על ידי דירקטוריון החברה.

צו הבזק עדיין נתון למו"מ עם המדינה. "יש קשיים מהותיים והבדלי דעות בין החברה למדינה", אומר אילן בירן, מנכ"ל בזק.

הצו היה צריך לכלול היבטי ביטחון - דרישות השב"כ, בלבד. בפועל, נדרשו בו שינויים באשר לגילוי מקורות המימון של הרוכשים, מה שקרוי "סעיף זאבי", והכנסה של שירותים חיוניים.

"לא נולד הבנק שיקבל אילוצים כאלה. זה עובר על דינים בסיסיים של עצם קיומו", אומר בירן בהתייחסו ל"סעיף זאבי".

בירן הביע היום תרעומת על הסחבת שבתהליך הפרטת בזק. לדבריו, החברה עדיין מצפה ליישום ההחלטות האופרטיוויות מה-27 באוגוסט 2000 ומה-17 ביוני, ולטענתו, "על פי האזיקים שהמדינה שמה על ידינו, ספק אם היא רוצה למכור את החברה".

החברה החליטה בעבר על הפרשה של 1.4 מיליארד שקל לטובת תוכנית הפרישה של העובדים ובקיץ 2000 עד נובמבר אותה שנה בוצע מימוש. העיכוב בהפרטת בזק מעכב גיוס של 890 מיליון שקל, כחלק מהכיסוי של ההפרשה. החברה נכנסה, לדבריו, לחשיפה מהותית, וזה משפיע על גיוס הון.

בירן טוען כי בקיץ 2000 שוכנעו החברה והעובדים בנחיצות ההפרטה לאור התנאים שהוצגו בפניהם, ובהתאם לזה חתמה החברה על הסכמי פרישה עם העובדים, בתהליך שיימשך עד 2008. בפועל, "פורשים עובדים על חשבון האקוויטי של החברה ולא על חשבון הכסף שהובטח", אומר בירן.

בירן מתלונן גם על העיכוב "הבלתי נסבל", לדבריו, במיצוי רכישות אקספרט (יעניקו לחברה שיפור טכנולוגי וצרכי IP), אדאנת (השלמת רשתות Lan ו-Wan) ובריטניקה (מאחז בתחום התוכן). אלה ממתינות לכינוס ועדת השרים להפרטה, שתתכנס בשבוע הבא, לאשר את הרכישות.

נושא נוסף הנתון עדיין למו"מ מול משרד המשפטים, התקשורת והשב"כ הוא קביעת האחוזים שיותר לבעל המניות בחברה למכור מנתח מניותיו וההגבלות בגובה ההחזקות שיידרש להן.

אבי גבאי, סמנכ"ל כלכלה של בזק, מתייחס לשוק השיחות הבילאומיות ואומר כי "שוק התקשורת בנוי כולו על יתרון לגודל ומיזוג בין קווי זהב וברק יאפשר להן לשלוט ב-62% מהשוק, כך לא יקום מתחרה נוסף. אנחנו דורשים שסלקום, אם תיכנס לשוק הבינלאומי, תעבור שיוך, לא יכול להיות שזה לא יקרה".

באשר למצב החברות הבנות והנכונות להמשיך ולהזרים להן כסף, אומר בירן כי YES עומדת במבחן ההערכה של החברה והערכות נראות היום יותר ריאליות לגביה. גם בזק בינלאומי ופלאפון עומדות, לדבריו, בהערכות החברה ל-2001. באשר לבזק בינלאומי, אומר בירן, "החברה היא שהצהירה שתעבור לרווח תפעולי השנה, לא אנחנו".

"אנחנו נילחם מלחמת חורמה בהשגת סימטריה והדדיות בתחרות שתתפתח בשוק", מסכם בירן.