הצבי הישראלי - תיכף נגמר

כ-100 מיני יונקים וכ-200 מיני עופות עדיין שורדים בישראל, כנגד כל הסיכויים. חיות הבר מתקיימות כאן חרף לחצים ואיומים אקולוגיים שונים, מול העובדה שחלקים נרחבים בארץ נמצאים במקום גבוה בדירוג המקומות הצפופים והמיושבים ביותר בעולם, ולמרות עיבוד חקלאי אינטנסיבי ושימוש בחומרי הדברה. גורמים אלה מצטרפים לפיגור גדול בכל הנוגע לנורמות ולאכיפת חוקים לשימור הסביבה, האחראי בין היתר לסלילת כבישים מוגברת ולבניה בשטחים פתוחים, ולציד בלתי חוקי.

הבצורת הארוכה והייבוש ההדרגתי של חלק ניכר מנחלי הארץ, שיביאו להתייבשותן הצפויה של יותר ממחצית שמורות הטבע בשנים הקרובות, הופכים את גורלן של חיות הבר בארץ לעצוב עוד יותר. בעקבות התחזית העגומה לגורלן של חיות הבר בארץ, נסקור כאן, מדי שבוע, את מצבה של אחת מחיות הבר בארץ, הנמצאת בסכנת כליה.

תפוצתו המקורית של הצבי הישראלי היתה במזרח התיכון כולו. עד קום המדינה סבל הצבי מציד בלתי מבוקר, ובסוף שנות ה-40 הוערכה אוכלוסייתו בכמה מאות פריטים בלבד. עם קום המדינה נחקק חוק הציד, ואוכלוסיית הצבאים החלה מתאוששת בהתמדה. באמצע שנות ה-80 נמנה מספר שיא של כ-10,000 פריטים בארץ.

מחציתה של אוכלוסיית הצבאים בארץ רוכזה באותן שנים בדרום הגולן. ריכוז גדול נוסף נצפה ברמות יששכר. בעקבות העליה החדה במספר הצבאים הוכרז ציד מבוקר, שהוריד את מניין הצבאים בגולן מ-5,000 ל-2,200 בין השנים 1985-1993. בעקבות הירידה החדה הוכרזה ב-93' הפסקת ציד, אך זו לא הועילה: בספירה שנערכה בינואר 2000 הוערכה אוכלוסיית הצבאים בגולן, בכ-500 פרטים בלבד. כלל אוכלוסיית הצבאים הישראלים הוערכה בכמה אלפים בודדים.

מה גורם להיעלמותו של הצבי הישראלי מנופי הארץ? לאור הנתונים הקשים, החלה רשות הטבע והגנים בשנת 99', במחקר שמטרתו איסוף נתונים וזיהוי הסיבות להיעלמותו של הצבי מדרום רמת הגולן. הסיבות העיקריות שנבחנות עתה הן טריפה על ידי תנים וזאבים, ציד בלתי חוקי, לכידה של צבאים על ידי עובדים תאילנדים, ובעיות וטרניריות הפוגעות בפריון, בין היתר בשל השימוש המוגבר בחומרי הדברה באיזורים החקלאיים הצמודים לשטחי הבר בהם חיים הצבאים. עד כה, טרם הובררו הסיבות.

הכיוון אליו הולך עתה המחקר, מתבסס על נתון מדאיג, לפיו יחס הטורפים מול הצבאים הוא כמעט אחד לאחד, ויחס העופרים מול נקבות הצבאים הוא אחד לעשר. עם תום עונת הרביה הנוכחית, בספטמבר השנה, אמורות להתקבל תשובות ברורות יותר. אחד הפתרונות הנבדקים עתה הוא דילול אוכלוסיית התנים באזור, שהוכח כמשפר את סיכויי הרביה של הצבאים.

באזור הרי יהודה נותרו מאות בודדות של צבאים. עדר קטן של 25 צבאים ישראלים חי בתוך שטח העיר ירושלים, על פני כ-200 דונם הנקרא עמק פרי הר, ובו שרידי מטעי דובדבנים ותפוחים שעובדו עד לפני כשש שנים. העמק תחום בין כבישים ראשיים חדשים, אצטדיון מלחה החדש, קניון מלחה ושכונות מגורים חדשות. העדר הקטן נהג לרעות בשטח, ולבסוף נכלא בו עם סלילת הכבישים ועבודות הבניה.

בתחילת השנה הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים תוכנית לבנייה מסיבית של שכונת מגורים ושטח מסחרי על פני שטח המרעה של הצבאים. התוכנית, המתפרשת על רוב רובו של השטח, מאיימת על עדר הצבאים, על מינים נוספים של חיות בר ועופות המתקיימים בשטח, ומצמצמת את השטחים הפתוחים שנותרו לתושבי הסביבה. על הרקע הזה הוגשו לוועדה מאות התנגדויות של תושבי השכונת הסמוכות, של ארגונים ירוקים ושל ארגוני חיות.

החברה להגנת הטבע מציעה להקים במקום פארק צבאים. בשלב זה הרעיון אינו מתממש, משום שההתנגדויות הרבות מעכבות את ההליכים לאישור תוכניות הבניה במקום, ואפשר שיש בהן כדי למנוע את הוצאתה אל הפועל, לפחות במהלך השנים הקרובות.