החדשות בדבר מותם של עיתונאים ברוסיה כבר הפכו להיות דבר שבשגרה. איוון ספרונוב, שנפל מן החלון ברוסיה מצטרף לרשימה הולכת ותופחת של אנשי תקשורת ואחרים שמוצאים את מותם בדרכים מסתוריות. באף אחד מהמקרים לא מוכח קשר ישיר לשלטון וזרועותיו, אבל ממקרה למקרה נעלמים הספקות: לא כדאי להיות עוין לקרמלין. בשבוע שעבר ציין איש העסקים בוריס ברזובסקי באוזני כתב ה"גארדיין" הבריטי, שרוסיה העבירה חוק בפרלמנט המתיר לה לחסל את אויביה בכל מקום מחוץ לגבולותיה.
המאבק הרוסי לזכות מחדש בתפקיד של מעצמת על מתמקד בשתי חזיתות. האחת, דרך הגדלת השפעתה בעולם באמצעות כוחה הכלכלי, משאבי הנפט והגז האדירים שלה והנשק שהיא מייצרת ומוכרת. השניה דרך יציאה מפורשת נגד מתנגדיה ומתחריה. במובן זה החריפה רוסיה את הטון בהתגוששות עם ארה"ב. פוטין האשים אותה לפני כמה שבועות בהשלטה כוחנית של רצונה בעולם.
גורמים שונים במשרד ההגנה הרוסי אמרו לאחרונה שרוסיה תוכל להשמיד בקלות את סוללות ההגנה נגד טילים שארה"ב מתכוונת להציב בצ'כיה ובפולין. הנה כמה מקרים של מתנגדי הקרמלין שחוסלו, וכמה שהעלו את חמתו, ברחו או נכלאו:
המרגל והעיתונאית, חיסול אטומי והוצאה להורג
אנה פוליטקובסקיה נורתה באוקטובר 2006 ארבע פעמים בבניין מגוריה, כשחזרה הביתה עמוסה מצרכים. העיתונאית שסיקרה באומץ בלתי רגיל את המתרחש בצ'צ'ניה ידעה שהיא מהווה מטרה. פוליטקובסקיה חיברה ספר שכותרתו: "רוסיה של פוטין: החיים בדמוקרטיה דועכת". בשנת 2004 הורעלה בדרכה לסקר את הטבח בבסלן כששתתה כוס תה במטוס.
מותה של פוליטקובסקיה למעשה הביא לתודעה הציבורית את הסכנה הנשקפת לעיתונאים ברוסיה. טקסים לזכרה נערכו בהלסינקי, פריס וניו יורק. ולדימיר פוטין נמנע בהתחלה להגיב על מותה ולבסוף, כשנשאל על כך במסיבת עיתונאים עם אנגלה מרקל אמר: "השפעתה על החיים הפוליטיים ברוסיה הייתה מינימלית. היא פשוט הייתה קיצונית מדי".
המקרה המפורסם ביותר של מתנגד שלטון רוסי שמת בנסיבות מסתוריות הוא אלכסנדר ליטוויננקו, איש שירותי הביטחון הרוסים לשעבר. ליטוויננקו מת בייסורים אחרי שהורעל באמצעות האיזוטופ הגרעיני פלוטוניום 210, שניתן לייצור רק על ידי כורים מתקדמים הקיימים בידי מדינות. ליטוויננקו האשים על ערש דווי את השלטון הרוסי בחיסולו.
גם ליטביננקו היה מתנגד שלטון, שניסה באופנים שונים לחשוף את אלימותו. הוא בילה בכלא אחרי שהאשים את פוטין בפיצוץ מכוון של בניינים במוסקבה, כדי שיוכל להאשים את המורדים הצ'צ'נים. אחרי שעזב ליטביננקו את רוסיה, המשיך להאשים את המשטר במעללים שונים, למשל ניסיון לרצוח את בוריס ברזובסקי.
עיתונאים, בנקאים, מדינאים
המגזין "ניו יורקר" מנה לפני חודש במאמר 13 עיתונאים ממתנגדי פוטין שמתו עד היום, חלקם נרצחו בברור, חלקם מתו מסיבות מסתוריות. בשנת 2003 מת העיתונאי יורי שצ'קוצ'יכין מן העיתון הליברלי "נוביה גאזטה" מתגובה אלרגית. שצ'קוצ'יכין חקר שמועות על העלמות מס של גורמים ב FSB, הגוף הביטחוני שהחליף את הק.ג.ב, שבראשו עמד פוטין. משפחתו של העיתונאי מאמינה שהורעל.
פאול חלבניקוב, מייסד הגרסה הרוסית של העיתון הכלכלי "פורבס" חוסל ביריות בסגנון הוצאה להורג האופייני לפשע המאורגן. חלבניקוב חקר שחיתות של אנשי הון רוסים בעלי קשר לשלטונות. הרוסים האשימו את הצ'צ'נים ואיש לא נעצר.
פול ג'ויאל, מומחה לענייני רוסיה מוושינגטון נורה ביום שישי בפתח ביתו, כמה ימים אחרי שהתראיין לרשת NBC. ג'ויאל אמר בתוכנית "דייטליין" שהקרמלין הכריז מלחמה על אויביו מחוץ ומעביר להם מסר שישיג אותם בכל מקום. ג'ויאל אושפז במצב קשה והמשטרה מסרה שככל הנראה לא מדובר בניסיון חיסול אלא בשוד רגיל, אולם המקרה עדיין נחקר על ידי ה - FBI
אנדרי קוזלוב, סגן ראש הבנק המרכזי של רוסיה נורה לאור יום אחרי משחק כדורגל בספטמבר שעבר. קוזלוב בלט במאמציו לסגור בנקים בשליטה של ארגוני פשע ברוסיה, לפי דיווחים באופן שלא נשא חן בעיני פוטין.
ויקטור יושנקו, כיום נשיא אוקראינה, הורעל באמצעות דיוקסין בעת היותו מועמד לנשיאות. פוטין התנגד באופן חריף לבחירתו של יושנקו הפרו אמריקני. ההרעלה השחיתה את פניו של יושנקו ופגעה בבריאותו פגיעה קשה.
אנשי הון סיכון
הקרמלין אסר מלחמה על כמה אנשי הון שהתעשרו בעת התפרקות בריה"מ. לפי טענות מתנגדי פוטין, כוונתו הייתה להחזיר לידי המדינה את השליטה במשאבי הנפט והגז. על כן הוא האשים את אנשי חברת הנפט המצליחה "יוקוס" בהעלמות מס.
פוטין העמיד את האיש המרכזי בחברה, מיכאיל חודרוקובסקי לדין והוא נשפט ל-9 שנות מאסר. שותפיו של חודרוקובסקי ב"יוקוס", ליאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ומיכאיל ברודנו עזבו את רוסיה לישראל מחשש שיועמדו גם הם לדין. רוסיה ביקשה את הסגרת בעלי יוקוס מישראל ומארה"ב ואף האשימה את ליאוניד נבזלין ברצח. לאחרונה טענה התביעה ברוסיה שנבזלין הוא שהזמין את רציחתו של ליטוויננקו. נבזלין טען שפגש את ליטוויננקו בארץ, כחצי שנה לפני שמת כדי לקבל ממנו מסמכים הקשורים לפעולות פליליות של השלטון הרוסי ביחס לחברת הנפט "יוקוס".
בוריס ברזובסקי, אוליגרך נוסף שהיה מבעלי חברת הנפט "סיבנפט" וערוץ הטלוויזיה ORT הואשם על ידי הקרמלין שהוא מעורב בפשע המאורגן. הוא העביר את חלקו ב"סיבנפט" לרומן אברמוביץ' וברח ללונדון. ליטוויננקו טען שבעת שהיה ב FSB, הורה פוטין לחסל את ברזובסקי.
אמיר דן, דוברו של ליאוניד נבזלין מסר בתגובה לדברים לכתב וואלה! חדשות: "טביעות האצבע של הקרמלין על רצח העיתונאים ברוסיה הן ברורות. מדובר בשיטות הישנות והמוכרות של ה- FSB (הק.ג.ב. לשעבר). פוטין והקרמלין חיסלו כמעט לחלוטין את הדמוקרטיה ואת חופש הביטוי ברוסיה. חוקים שחוקקו בשנים האחרונות חיסלו כמעט לחלוטין את האופוזיציה ברוסיה ואת ארגוני זכויות האדם. 18 אנשי תקשורת נרצחו בזמן שלטונו של פוטין והמסר לנותרים הוא ברור או שתיישר קו עם הקרמלין או שסופך יהיה דומה".