וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בין בגידה לטימטום

בעז העצני

6.3.2007 / 8:15

בעז העצני על רצף של פרשיות, מעלילות הדם של טואף ועד רצח השבויים המצרים, שמוכיחות כי הנטיה הגלותית להתרפס לגויים חיה ובועטת - ומסוכנת


שבועיים לאחר שדובר באיטליה על הצעת חוק משותפת לקהילה היהודית ולממשלה בדבר איסור תעמולה אנטישמית, קיבלו היהודים מכה מתחת לחגורה מידו של פרופסור ישראלי, אריאל טואף, המאשר בספר שכתב את הגירסה האנטישמית המרושעת והפרימיטיבית ביותר של עלילות דם. בספר הפרובוקטיבי, "פסח של דם", הוא בחר להסתמך על הודאות שהוצאו בעינויי תופת מיהודים, לאחר שהעלילו עליהם רצח של ילד נוצרי ושימוש בדמו להכנת מצות לפני כחמש מאות שנה. הפרסום השקרי והנבזי הזה מחבל בשנים של מאמץ משותף של היהודים והכנסיה הקתולית שהצליחו לקבור כמעט סופית את העלילות שבאמצעותן נתנו החלאות של כל התקופות פורקן לתסכולים האנטישמיים שלהם ושפכו נהרות של דם יהודי. טואף החזיר את הספק אצל רפי המוח על ידי אישור יהודי, לכאורה, להצדקת העלילות, והוא נושא באחריות לדם שעלול להישפך, חלילה, בעלילות עתידיות, לאחר שסיפק להן "אישור". שום פעולה שיעשה כעת לא תחזיר את השד אל הבקבוק ואין תקנה לנזק שנגרם.

התופעה הגלותית של יהודי הבונה או מציל את עצמו, או מוכר את שרותיו על חשבון אחיו אינה חדשה, אם כי הפעם מדובר בשיא מכוער במיוחד. הקיום היהודי הייחודי תחת איום תמידי, מספק שפע הזדמנויות, אילוצים, ופיתויים לטיפוסים כמותו.

התופעה הזו קיימת גם בתוך המחנה. המתנחלים, שגם הם מיעוט נרדף, מכירים היטב את האנשים מתוכם המזיקים להם כדי להתקבל בתרועות על ידי השמאל והתקשורת, כדי להיחלץ מתיקים פליליים, לכתוב בעיתונים גדולים או לסיפוק יצר פרסום חולני. גם כאן ישנן חוליות חלשות שאינן עומדות במאמץ, ומתפרקות. דוגמה נוספת היא אוניברסיטת בר אילן, שטואף משתייך אליה, זוחלת ותיקה לרגלי השמאל. האוניברסיטה שסילקה את אורי מילשטיין בשל ביקורתו הנוקבת והמנומקת על רבין ז"ל, גילתה ריסון מפתיע נוכח מעשה הנבלה של טואף.

בנוסף לכך, קיים גם יצר הנחיתות הגלותי להתחנף ולרצות את הגויים. הקמת מדינת ישראל שנועדה לשים קץ לגלות ותופעותיה הנלוות, נכשלה בהשגת מטרתה זו עד כה. כך קיבלנו מגוון של אנשים וארגונים המקעקעים את קיומנו, בזדון או בתום לב מטופש. על אלו נמנים שפע ארגוני שמאל המתפרנסים היטב מהמגמות האירופאיות להחליש או "לחנך" או לחסל את ישראל, על ידי מימון גזיזת מחלפותיה הבטחוניות, התרבותיות והיהודיות. רובם הגדול של הפעילים בארגונים אלו אינם עושים זאת בזדון אלא נעזרים, אפילו בתמימות, במימון זר לצורך מימוש הנטייה הגלותית הגנטית שלהם. רוב אנשי "שלום עכשיו", "4 אימהות", "הקרן לשיתוף פעולה כלכלי" של יוסי ביילין ו"הקרן החדשה לישראל" וכו' היו פועלים באותה דרך גם ללא שפע המימון הזר, אך השימוש בכסף הזה מכניס אותם לניגוד אינטרסים בעייתי, וכנראה שגובה הסכומים מרכך היטב את שרירי מצפונם.

בניגוד לעלילות הדם, פרשת רצח השבויים בששת הימים, הינה, ככל הנראה, עובדה מבישה, כתם מכוער על מצפוננו. ישראל חייבת לחנך את בניה וחייליה כך שלעולם לא תישנה הזוועה הזו, לא רק בגלל גורל השבויים הללו, אלא בייחוד בגלל הדמות שאנחנו מקבלים כתוצאה ממעשים כאלו. מה עושה עם שגילה בעברו כתם כזה? כשמדובר בעמים כמו הבריטים והגרמנים שמגלים פרשה כזו ממלחמת העולם, אין כיום לפרסום משמעות מיוחדת. אך פרסום פרשה כזו אצלנו, כשהמלחמה עם הערבים רחוקה מסיום, הוא סיפור אחר לגמרי, והפעולה האחראית היחידה היא לגנוז היטב את הסיפור ולמנוע את הישנותו.

הערבים רחוקים מלהיות צדיקים בתחום הזה וצבאותיהם ביצעו הרבה יותר פשעי מלחמה, אך לא יצאו מדעתם והודו בכך. דוגמאות? תושבי כפר עציון שנטבחו בדם קר במלחמת השחרור, חיילי מעוזים בתעלת סואץ, טייסים שצנחו ונרצחו, הטייס אבי לניר שנרצח בעינויים במהלך חקירה בסוריה, אינסוף הפצצות אזרחים, ועוד ועוד. במלחמות הבאות יירצחו, חלילה, יותר שבויים שלנו ובמצפון ערבי הרבה יותר שקט כתוצאה ישירה מהפרסום המופקר אצלנו.

האמת היא שמהתקשורת הישראלית, שבטימטומה טיווחה את הקטיושות של החיזבאללה, קשה לצפות למינימום אחריות וריסון, ופרסום הסקופ גובר אצלה בקלות על חיי שבויים עתידיים. אך הפתעה מסויימת היתה בראיון של יוסי שריד בעיתון מצרי שבו החריף את המשבר על ידי האמירה שמדובר בפשע שאינו מתיישן. שריד הוא מאנשי השמאל הבודדים שכנראה מעולם לא נגע בזרם כסף הזר והבעייתי וכלל אינו טיפש. אך כשניתנה לו הזדמנות לפרוק את התסביך הגלותי השמאלני ולהתרפס בפני המצרים, לא הצליח להתאפק. האיש שמגלה פיקחות, קשיחות ואפס סובלנות מול יהודים שאינם מחזיקים בדעתו, שכח את הכל, ומתוך להיטות לרצות את הוד מעלתם המצרים, סיפק להם שלא בכוונה צידוק ואליבי לרצח שבויים עתידי.

אז מה היה לנו כאן? פרופסור שפל שאישר עלילות דם שלא היו, ושר לשעבר שהאינסטינקט הגלותי הכריע את מוחו החריף. שני החברים הללו עוד יעלו לנו ביוקר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully