מאת רחביה ברמן
מאזן אשתקד: 15:1, מקום חמישי ואחרון בבית.
מי חדש: דאג פלוטי ודרו בריס (רוקי) (קווטרבקים); לאדייניאן טומלינסון (רץ אחורי); טים דווייט (תופס); מארסלוס ויילי (קיצוני הגנתי); סאם רוג'רס (ליינבקר); ריאן מקניל (מגן פינה).
מי נטש: דה-רון ג'נקינס (מגן פינה); ריאן ליף (קווטרבק); מייק דומאס (סייפטי).
מכאן אפשר רק לעלות
כשאתה מגיע לקרקעית יש רק כיוון אחד למעלה. הצ'רג'רס היו קבוצה איומה אשתקד, עם הגנה נזילה והתקפה אימפוטנטית (הגנת הריצה דווקא הייתה טובה, אבל ההגנה האווירית הייתה מוצקה בערך כמו מים. הם השקיעו הון תועפות ובחירת דראפט ראשונה בריאן ליף בתור קווטרבק העתיד שלהם, וזה התפוצץ להם בפנים.
אז השנה, כששוב הייתה להם האפשרות לבחור ראשונים בדראפט, הם ויתרו על התענוג והעבירו את הזכות לקחת את מייקל ויק לאטלנטה. הם נפטרו מליף סופסוף והביאו את דאג פלוטי הקשיש אך המוכשר בשביל ההווה ולקחו את דרו בריס, הצעיר והמוכשר, בשביל העתיד. גם משחק הריצה שלהם צפוי להשתפר מאד אם וכאשר יחליט מר לאדייניאן טומלינסון, אותו לקחו עם הבחירה החמישית בדראפט שקיבלו מאטלנטה, יואיל בטובו להפסיק לעשות סחבת ולהתחיל לשחק פוטבול.
בקיצור? הדרך הארוכה בחזרה למכובדות מתחילה כאן. הצ'רג'רס לא יסיימו 15:1 שוב, אבל גם לא יתחילו לגזול את שנתו של אף מאמן בליגה השנה.
תחזית: 12:4, אולי 11:5, מקום אחרון בבית