וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העליונים מפחדים

נורית אמיתי

2.3.2007 / 9:14

עו"ד נורית אמיתי אינה נרתעת מכוונת שר המשפטים החדש להגביל את כוחו של בג"ץ, אבל יש לעשות זאת בזהירות

כשנודע שפרופ' דניאל פרידמן יהיה שר המשפטים, ברור היה כי שקט לא יהיה בקו האווירי שבין לשכת נשיאת ביהמ''ש העליון ללשכת שר המשפטים ולשכתו של הוותיק במשולש המשפטי הבכיר – היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.

ואכן, שלושה בסירה אחת הם לא, למרות שכולם בעד משפט צודק ושוויוני, אך כל אחד מהם מבין זאת בדרך שמשקפת את תפקידו ואת בית האולפנא ממנו הוא בא. זו גם הסיבה שאת הסדר במערכת הזו יעשה, בסופו של דבר, מי שיושב במשרד המשפטים בסיועו, איך לא, של בית המחוקקים.

ואכן, אות הפתיחה ניתן השבוע, כשנודע שהשר פרידמן מתכוון ליזום הצעת חוק ממשלתית להגבלת סמכויותיהם של שופטי בית המשפט. על-פי הצעת החוק, לא תוכל סמכות שיפוטית כלשהי לבטל את חוקי הכנסת.

סוד גלוי הוא ששאלת היקף סמכויות בית המשפט העליון ובג"ץ הטרידה את פרידמן בשנותיו האחרונות באקדמיה. לדידו יש לבטל, בחקיקה, את סמכות בית המשפט לבטל חוקים של הכנסת, באמצעות אחת משתי דרכים: להגביל את סמכותו של ביהמ''ש העליון לבטל חקיקה לנושאים מסוימים בלבד, או לשלול לגמרי את סמכות העליון לבטל חוקים ולקבוע שהעליון יוסמך "להחזיר" את הנושא לכנסת, לעיון מחדש. פרידמן גם אוחז בדעה כי על בג"ץ לצמצם התערבותו בהחלטות שלטוניות שונות, כמו פרשת ההתנתקות, איחוד משפחות, החלטות הנוגעות בפעילות ביטחונית ועוד.

הקולות הדואגים והתומכים לא אחרו להישמע. הבעיה היא שרבים מהדוברים שכחו את השיעור באזרחות הנוגע להפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית. ואכן, בחלוף השנים, התברר כי התרחש שינוי בהיכלו של ביהמ''ש העליון בניצוחו של הפרופ' אהרון ברק. נכון, הוא היה איש חזק, דעתני וערכי שנודע בארץ ובעולם כמשפטן על, אך לא פעם הייתה תחושה בציבור שהוא לא זכר את פרטי אותו השיעור ואולי העדיף להתעלם ממנו; ויכול להיות שעדיף היה שכך עשה ולו רק בשל המצבים הקשים שהועמדו בפני בית משפט זה בסוגיות ביטחוניות ואנושיות.

האקטיביזם השיפוטי שיצא מהיכלו הרגיז וקומם אנשים רבים, בעיקר חברי כנסת. אבל מה לעשות שלעיתים המחוקק, במקום להציב את קהל היעד כולו, דהיינו כל אזרחי המדינה לנגד עיניו, חטא למטרה. את היישום הנכון והצודק באמת נאלץ ביהמ''ש העליון לבצע. וזאת, עוד בלי לומר מילה על איכות וטיב חברי בית הנבחרים שהלך וירד עם השנים. יכול להיות שצריך לשנות משהו בדרך אל בית הנבחרים אך זו עבודה של שנים.

ובינתיים, אין פלא שכך הם פני הדברים כשיושבי הבית דואגים – לא פעם – לצרכי הקהילה והמפלגה ששלחה אותם לשם. חוק ההסדרים הצליח לעשות מעט סדר במקומות שלמדינה זה עלה בכסף, אך לא פעם הפגיעה בפרט הייתה היותר משמעותית וכאן לא היה מי שיתגייס להציל - להוציא את בית המשפט העליון שקם ועשה סדר.

יוצא איפוא, שבית המחוקקים עצמו, זה שצריך להוציא תחת ידיו חוקים רהוטים, קבילים ומתאימים לכלל החיים במדינה, לא תמיד קלע למטרה לשמה נועד. הואיל וכך לא היה מנוס לביהמ''ש העליון אלא לעשות תיקונים, גם אם היה מדובר בקונפקציית עלית של חקיקה.

למען כבודה של הכנסת חשוב שסמכות הנוגעת בביטול חוקים של הרשות המחוקקת תעוגן בחוק יסוד מפורש ורהוט. יכול שהמקום המתאים הוא חוק יסוד החקיקה שיסדיר את משיכת החבל בעקרונות ההתנהלות וכללי הסמכויות שבין הרשויות. השאלה היא באיזה רוב ימומשו הזכויות הללו לביטול ושינוי חוקים. וכאן הסוגיה עוברת להבחנה שבין רוב רגיל של חברי כנסת נוכחים בהצבעה, רוב של 61 חברים או רוב מיוחד. יוצא איפוא שרצוי לאמץ את עקרון הרוב המיוחס ככזה שיהיה המכריע.

ובינתיים, עד שייראה האור בקצה הדרך המחברת בין המחוקק הלא אידיאלי למשתמש הידען ושומר זכויות האדם, מוטב לקבוע כי נושאים עקרוניים המגיעים לפתחו של ביהמ''ש יתבררו בפני תשעה שופטים לפחות; יוקם ביהמ''ש לחוקה שישקף את כל מגזרי המדינה והעם; ובעיקר - שיחונך דור של מנהיגי עתיד משובחים והכל, לצד רשות מבקרת פעילה ודינמית. מובן שמעל כל אלו חייבים ברשות מבקרת ועיתונות חוקרת במיטבה, המפרידה עצמה – הפרדה של ממש – מהסחבקיות הנפוצה של עיתונים ועיתונאים מטעם ולמען. המטרה צריכה להיות: טובת כל העם והמדינה היא הרי של כולנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully