09.08.2001 - 11.15
בוקר טוב לך. (שקט מתמשך)
11.35 "האל, המקור, אור האין סוף, אינו יודע כעס מהו, אינו יודע שינאה מהי, אינו יודע קינאה מהי, אינו יודע צרות עין מהי, וכל הדברים המוזרים שחלפו במחשבתך בזמן שאתה ממתין. המקור יודע רק דבר אחד - אהבה".
בוקר טוב לך שוב - איזו כניסה מרשימה (צוחק).
"בוקר טוב לך ידיד - 'ראיתי' את מחשבותיך רצות במהירות וחייבת הייתי להתערב ~ גלשת לכיוונים משונים. מיד אשוב אליך".
תודה, ממתין.
12.00 - "חזרתי אליך, תהיה חייב לסלוח לי, כנראה שהיום יהיו לנו הפסקות בשיחה".
משהו שאני יכול לעזור בו?.
צחוק מתמשך - "כמה שזה מתאים לך. בלי לחשוב הרבה הצעת עזרה, לא סתם בחרתי בך מימים ימימה. מכל מקום, תודה על הרצון הכנה ועל האהבה. כן, אתה יכול בהחלט לעזור. אסביר אחר כך כיצד".
כן, ברגע זה הבנתי את אשר שאלתי - גם אני צוחק - בכל אופן, יהיה אשר יהיה, אוהב אותך. אמתין בסבלנות להסברך ואשמח לעזור, אם אוכל - צוחק שוב.
"תודה - המון אהבה ממני אליך".
ובכן, מה הייתה ההתפרצות הזו על מחשבותי?.
"נחזור לכך מאוחר יותר. בשלב זה אני רוצה להבהיר משהו שיעזור לנו בשיחות ביננו. אינני יודעת אם שמת לב, אבל בכל פעם שאתה מנסה לחרוג מהפן האישי לכללי אני מחזירה את השיחה חזרה אליך. 'המתן רגע, יהיה לך את הזמן לשאלות' ולא ללא סיבה אני עושה זאת, ואסביר. הגעתי אליך משתי סיבות, א' - לאורך זמן קראת ובקשת שמשהו - לא ידעת אפילו מה אתה מבקש - יגיע אליך. ב' - ריבוי השאלות האישיות שהצטברו אצלך 'ללא תשובה' על פי הבנתך. מצטערת להפסיק שוב שיחה זו -- אשוב מאוחר יותר".
אני כאן, לא הולך לשום מקום.
12.40 - "שוב איתך"
"כפי שאתה יודע, אני חלק מקבוצה. אפשר לומר שאני החלק 'ההגיוני' בתוך הקבוצה או אם תרצה, החלק המאזן בין הממד שממנו הקבוצה מגיעה לבין בני האדם כאן על כדור הארץ. כמובן שלכל חברי הקבוצה יש תפקידים למלא כאן.
כמו בהרבה מקרים, אינך יכול לשמוע אותי והמידע עובר דרך מחשבתך, אבל כפי שציינת באחת משיחותינו, אני כן מאפשרת לך להרגיש אותי, ואומנם, למדת כבר, למרות שזאת רק ההתחלה, להבין הרבה מכוונותי לפי תחושותך. אם להיות יותר מדוייקת, לפי עוצמות הזרימה האנרגטית העוברת בך. אתה עדיין לא מורשה לראות, לא את צורתי ולא את צבעי - אבל קבלת כבר תאור די מדוייק לפחות משלוש מידידותיך, ואחת מהן גם מסרה לך את הכינוי שלי "תמורה". לגביך, שם זה אומר גם 'פיצוי' וגם 'שינוי' - מתאים לכלל אבל מתאים במיוחד עבורך. אני יודעת שהעובדה שאינך יכול לראות אותי מציקה לך. אל לך ידידי, זמן זה יגיע גם כן, וסיבותי עימי בינתיים. בבקשה קבל אותי בדרך שאני מגיעה אליך. ולעיניין היותר מעשי של שיחותינו. כפי שכבר הבהרתי, וגם הבנת, התקופה הראשונה שתהיה די ארוכה, כמה חודשים 'במשמעות הזמן שלך' ברצוני להתמקד בשאלותיך האישיות. אין כוונתי ל'בעיות' אישיות משפחתיות וכו', אלא שאלות אישיות שלך על כל ההוויה והחוויה היחסית חדשה עבורך. אני גם יודעת, שמפעם לפעם נגלוש לכיוונים יותר רחבים, אבל נשתדל לצמצם תופעה זו עד כמה שיתאפשר. כמו כן ברור לי שלחלק מהקוראים שיחות אלה, יש ויהיו להם את הספקות שלהם, סביר להניח שלקראת סוף החלק הזה בקבוצת השיחות ביננו נארגן מפגש אצלך שבו יוכתב לך החלק האחרון בנוכחות אלה שירצו להגיע, וכמובן שנאפשר לכל מי מהנוכחים שירצה לשאול שאלות, לשאול, וגם לקבל תשובות. ובהמשך כמובן מתוכננות לנו עוד פגישות רבות. נעצור כאן כי אינני רואה שנפיק תועלת מרובה מריבוי ההפסקות, אני שוב חייבת לזוז. נתראה מחר, וסליחה".
10.08.2001 ~ בערב
"שבת שלום לך ידיד יקר".
שבת שלום גם לך.
"מתנצלת על שקרה אתמול, היום הכל חזר למסלול".
מה היו כל ההפסקות אתמול?.
צוחקת - "אתה היית הסיבה להפסקות האלה".
אני ?
.. את בטוחה שאינך מפילה עלי תיק שאינו שלי?.
"בטוחה מאוד ידידי - שוב צוחקת - אסביר לך. ודאי שזכור לך שממש התפרצתי אתמול אל תוך מחשבותיך, ולא סתם. גם לא סתם התיישבת וחיכית שנתחיל. אתמול יצרת סביבך מעטה אנרגטי מאוד שונה מהרגיל, אגדיר זאת במילותיך, מעטה 'שלילי'. נכנסתי אל תוך מחשבותיך למרות שלא תכננתי שיחה איתך ליום אתמול, על מנת ליצור עבורך אפשרות בחירה שונה, ולמרות שפתחתי לך פתח בחירה שונה, העדפת להשאר עם הספקות שהתעוררו בך. ההפסקות היו בעצם פסקי זמן מחשבה עבורך. כשראיתי שאתה מעדיף להמשיך בקו החשיבה 'השונה' החלטתי, בסיכומו של דבר, להפסיק שיחה זו ולתת לך את הזמן הדרוש לך להתאזן חזרה. לכן צחקתי כאשר הצעת לי את עזרתך, בזה שהצעת לעזור לי הצעת בעצם לעזור לעצמך".
ונניח, רק נניח, שהייתי ממשיך עם המעטה האנרגטי של אתמול, מה היה קורה?.
"אם כך היה קורה היית מצליח להפתיע אותי בהפרת דבר שהוסכם ביננו, פעם ראשונה אחרי מאות רבות של שנות הכרות ביננו".
מה ?.
צוחקת צחוק מתמשך - (על מנת להבהיר את נושא הצוחקת שאני מכניס כל הזמן, אינני שומע אותה צוחקת ממש, אבל אני חש בזרמים אנרגטיים מאוד מיוחדים שאני מפרש כצחוק, דבר אשר אושר לי שזה אומנם כך). "מדוע אתה מתפלא? הן כבר אתמול רמזתי לך על כך באומרי 'לכן בחרתי בך כבר מימים ימימה'. אני מלווה אותך כמעט מתחילת ההתחלות שלך, ובכל פעם, כלומר בכל פעם שאתה משנה בגד (הכוונה לגוף) בשלבי הביניים, בין יתר המלווים שלך, נמצאת גם אני. ובכל פעם אנו מגיעים להסכמה כלשהי לפני שאתה חוזר לכאן. עד עתה אף פעם לא הופר המוסכם ביננו".
עיצרי לרגע, תני לי זמן התאוששות בבקשה. (אחרי כמה דקות) אימרי בבקשה, מה זאת אומרת המוסכם ביננו? ומה את מתכוונת ב'הדבר הזה חוזר על עצמו שוב ושוב'?.
"שאלת שתי שאלות, האחת ברורה השניה לא כל כך. למה אתה מתכוון בשוב ושוב?"?
שאלתי היא, האם בכל פעם אנו נפגשים בין סוף להתחלה ואחר כך שוב באמצע החיים?.
"עכשיו הבנתי את כוונתך בשוב ושוב. נתחיל ברשותך במה שהוגדר 'כמוסכם ביננו'. לפני כן הבהרה קצרה
מהותם של מדריכים רוחניים
24.8.2001 / 0:16