להתהלך ערום

27/07/2001 ~ 14.15


"צהריים טובים ידיד יקר"

צהריים טובים גם לך.

"איך אתה מרגיש היום? (צחוק).

מצויין, אבל אני בטוח שאת יודעת טוב ממני כיצד אני מרגיש (גם אני צוחק).

"אני?". וכי מדוע אתה חושב שאני יודעת את שלומך?".

אינני יודע, אבל מאחר ואת נמצאת איתי כל הזמן, ההגיון אומר שאת יודעת כל דבר עלי.

"כן, ולא"!!

ומה זה צריך להביע?.

"כן ידיד יקר, הבנתי שהנושא מטריד אותך. לא מטריד במובן המילה, אבל אני יודעת שבמצבים מסויימים אתה שואל את עצמך אם אני נמצאת או לא. אז הייה רגוע, אני מכבדת את הפרטיות שלך וכאשר אני צריכה להעלם אני נעלמת ~ (צחוק שובבי)".

האמת היא שבמצבים מסויימים חלפה המחשבה בראשי ~ האם את נמצאת בסביבה או לא.

"טוב, אספר לך משהו אם תבטיח לא לכעוס".

מבטיח.

"פעם אחת, בהתחלה, הצצתי כאשר היית עם זוגתך, אתה יודע למה אני מתכוונת, אבל מיד נעלמתי".

נו?.

"מה נו?". (צחוק פרוע ממש).

עכשיו את מקניטה אותי.

"אני סתם מתלוצצת, אתה יודע את זה".

כן אני יודע ~ הספקתי להכיר את חוש ההומור שלך.

"יש לי מצב רוח מיוחד היום, אז כדאי לך לנצל זאת היטב".

עכשיו את מפתיעה אותי ~ אל תאמרי לי שגם אתם שם 'למעלה' נתונים לשינויים או תנודות במצב הרוח.

"לא במובן שאתם מבינים זאת. מה שאני רוצה לומר זה שאין אצלנו תנודות בין כעס לשלווה, בין עצב לשמחה וכו', אבל בהחלט יש גם לנו רמות שונות של שמחה או יותר נכון לומר בין אהבה לאהבה. כלומר, אהבה בעוצמות משתנות".

התואילי להרחיב בנושא?.

"כן בהחלט, אני אסביר. למרות שאנו יודעים שהכל הוא אותו הדבר, בכל זאת ישנם מצבים אצל אלה שאנו מלווים היוצרים אצלנו, מתוך ידיעה על סבל שהגוף הפיזי שלכם עובר, תנודות מאהבה חומלת (שוב במילים שלך) כאשר אנו רואים את הסבל הפיזי שנגרם כתוצאה מבחירה כלשהי או גורל, לבין אהבה עילאית כאשר בוחרים בחירה שונה המובילה אתכם לאושר ולבריאות טובה".

מדבריך נוצר הרושם שהכל עיניין של בחירה בלבד?.

"די נכון הייתי אומרת"

אם כך היכן מקומו של 'הגורל'?

"שאלה טובה. נכון שהגורל נקבע מראש, (על גורל או בחירה נשוחח בהמשך) איך אתם אוהבים לומר, מה שכתוב זה שיהיה. אבל זה לא בדיוק נכון שאין דרך לעקוף אותו או ללכת צד בצד איתו".

כלומר?

"מה שאני אומרת זה, שלעיתים די קרובות גם את הגורל ה'קשה' ביותר אתם יכולים לשנות".

הכיצד?.

"ננסה בשלב זה להסביר זאת בדרך הפשוטה ביותר, כי שציינתי נחזור למונח זה בהמשך. נניח שהגורל נקבע ועליך להתקל כל הזמן בקיר ולהפצע. אתה מתחיל ללכת ונתקל בקיר, נפצע, מקבל טיפול, מבריא מהפציעה והכל חוזר לקדמותו. עכשיו אתה מתחיל ללכת שוב, נתקל שוב בקיר, נפצע שנית, מקבל טיפול, מבריא מהפציעה וחוזר חלילה. במצב זה אתה כמובן יכול לומר "זוהי גזירה מהשמיים ואינני יכול לשנותה, או שאתה יכול לומר, נכון זוהי כנראה 'גזירה מהשמים' אבל בו ונראה מה אני יכול לעשות על מנת לשנותה. הבנת?".

לא בדיוק. כלומר הבנתי את הרעיון הכללי של האפשרות לנסות לשנות, אבל מה אני צריך לעשות על מנת לשנות?.

"קודם כל, אינך צריך דבר. המילים 'אני' 'וצריך' הן מילים בוראות, ואסביר, כאשר אתה משדר לייקום 'אני', הייקום מתאפס על האני העליון שלך, או על מה שמוגדר כנשמה שלך. את המילה 'צריך' הייקום מבין כחוסר. אם לא היה צריך אזי הכל הוא יש. אם צריך אזי הדבר הזה הוא אין. אבל גלשנו לנושא אחר, אזי נעצור כאן. על מנת לשנות גורל או לרכך גורל, עליך להבין שמשהו שאתה עושה הוא לא 'כשורה', אפשר לומר שאתה זורם עם מה ש'מוכתב' לך ואתה בוחר להמשיך ולהתנהל באותה הדרך המובילה אותך כל הזמן אל תוך הקיר. אם בשלב כלשהו תהיה מוכן להבין בתובנה שאתה יכול לשנות על ידי בחירה מודעת, תבין במודע שאפשר לעקוף קיר זה".

עכשיו אני לא מבין גם את מה שנדמה היה לי שאני מבין. מה עלי להבין בתובנה כדי להגיע לבחירה מודעת?.

"את זה ידידי תהיה חייב לגלות בעצמך. אבל אוכל לומר לך שעל מנת להגיע לתובנה מודעת עליך להסיר את כל החומות שבנית סביבך והמסתירים ממך את הראייה מעבר לאפך. איך אומרים אצלכם, להתפשט ערום מול המראה. רק בערום מלא תוכל להתחיל להסיר לבנה אחר לבנה עד אשר כל החומה תעלם, רק אז תתבהר התמונה. אינני יכולה לומר לך מה מסתתר מאחורי חומה זו, כי את זאת עליך לגלות לבד, אבל אוכל להציע לך להתחיל לעשות. כל מעשה שיטיב עם אחרים. כל שינוי של כעס לאהבה. כל סליחה שתסלח לעצמך. כל סליחה שתסלח לאחרים. כל פעולה כזו, תקדם אותך צעד אחד קדימה אל עבר המטרה, והמטרה היא לעקוף את הקיר שבו אתה נתקל שוב ושוב. במילים פשוטות ~ אותו הקיר ימשיך ללוות אותך לאורך כל הדרך, אבל אתה תפסיק להתקל בו".

אני חושב שאני מבין את שאת אומרת ~ על ידי שינוי המאפיינים שאימצתי, אוכל לשנות אפילו את הגורל.

"ידעתי שתבין בסוף" (שוב צחוק שובבי).

את באמת במצב רוח מיוחד היום.

"תראה ידידי האהוב, הדבר הכי מסובך והכי קל שקיים בייקום, זה התפיסה".

כלומר?.

"אין כלומר בשעה זו. כבר מאוחר ואני אפרד ממך כעת, מכאן נמשיך בפעם הבאה".

"תודה לך ולהשתמע".

תודה לך 'תמורה', להשתמע.




כל הזכויות שמורות לאפי ©