תרבות הגראפיטי: עכשיו המכירה הפומבית

הגראפיטי החל בקטן בסוף שנות ה-60 שמות ששורבטו על קירות, קרונות של רכבת תחתית, מכוניות, דלתות ועוד.

ואז האותיות גדלו ונעשו צבעוניות יותר ומסוגננות יותר ובשנות ה-80 כבר השתרעו כתובות הגראפיטי על קרונות שלמים של רכבות, מפגינות את החזון הויזואלי של יוצריהן.

האומנות הניו יורקית הזו הולכת ונעלמת, או נכון יותר הולכת ומתנקה, מסויידת מחדש או במקרים חמורים - הקרון פשוט מוחלף. אבל שירת הברבור של גראפיטי הרכבות תתקיים השבוע בניו יורק, במכירה פומבית ראשונה מסוגה.

גורנסי, בית המכירות הפומביות שכבר מכר את כדור הבייסבול המיתולוגי של "ההום ראן" של מארק מקגוויר ואת חפצי הממורביליה של משפחת קנדי, יציג את עבודותיהם של מאה אומני גראפיטי במכירה שתתקיים השבוע בניו יורק.

רוב העבודות הן הדפסת צבע על קנווס אך שלוש עבודות יוצאות דופן: דלת מעוטרת בציורים בסגנון ז'אן מישל באסקייה וקית הרינג, מכונת משחק ומפת מטרו. למי שאינו מעוניין בדבר האמיתי ישנם גם צילומים של קרונות סאבווי מצויירים.
אלאן אטינגר, נשיא בית המכירות, אמר שהוא מתעניין בגראפיטי מאז שנות ה-60, כאשר ראה לראשונה את הכתובת "טאקי 183", אחת מכתובות הגראפיטי הראשונות שבהמשך נראתה בכל העיר .

עבור רבים מהאומנים שבינתיים עברו מגראפיטי ברכבות לתצוגות בגלריה, המכירה הזו תהייה הזדמנות טובה לראות את הגראפיטי מקבל הכרה.

"המכירה היא נחמדה" אמר טאקי 183, שלא רצה ששמו האמיתי יוזכר "לא חשבתי שנזכה לזה".
ציור על רכבות נחשב כציון דרך מיוחד בקהילת הגראפיטי, מכיוון שהן נצפו ע"י מיליוני אנשים, אמר האמן המכונה "טרייסי 168 WILDSTYLE": "אם שמך הופיע על הרכבת - עשית את זה".