בספר מצרפי התקציב ושינויים מבניים, אותו הכין משרד האוצר לקראת דיוני התקציב, ובו מפורטת המדיניות הכלכלית לשנת 2002, עוסק סעיף הרשויות המקומיות בתיקונים שונים.
למשל: הוצאת פעילויות ברשויות המקומיות לגורמים חיצוניים; איחוד רשויות מקומיות; חוק אזרחים ותיקים; שינוי בתקנות ארנונה חריגים וארנונה למשרדי ממשלה; הסדרת הפעילות בחברות עירוניות.
אל תפספס
איחוד רשויות
הכוונה היא לאחד רשויות מקומיות, לבטל חלק מהן, ולשנות את התנאים להקמת רשות מקומית חדשה. במשרד האוצר מדגישים, כי בישראל 265 רשויות מקומיות, וריבוי רשויות מקומיות מביא למצב של חוסר יעילות, חיסרון לקוטן ובזבוז משאבים.
כיום, מספר תושבי הרשויות המקומיות נע בין מאות תושבים לבין מאות אלפים לרשות. במשרד האוצר מציעים לאחד רשויות מקומיות המונות פחות מ-3,000 תושבים, לא להקים רשויות מקומיות חדשות המונות פחות מ-10,000 תושבים ולאחד מקבצי רשויות קטנות ובינוניות.
באוצר מציינים, כי לאחרונה נסללה הדרך ליישום ההמלצות הנ"ל לאור פסיקת בג"צ שלא להתערב בהחלטת משרד הפנים לאחד את המועצות כוכב יאיר וצור יגאל.
גבייה יעילה של ארנונה
הצעה נוספת היא לתקן את חוק האזרחים הוותיקים, כך שההנחה בארנונה לאזרחים ותיקים תינתן על פי מבחן הכנסה. באוצר מסבירים, כי כיום ישנה הנחה בשיעור של 30% בארנונה על דירה המשמשת למגורים לכל אזרח ותיק (גבר שמלאו לו 65 שנה ואישה שמלאו לה 60 שנה) ללא מבחן הכנסה.
לדבריהם, החוק הינו גורף ואינו מבחין בין אזרחים שמצבם הכלכלי טוב לבין אזרחים שמצבם הכלכלי מצדיק את מתן ההנחה. מצב עניינים זה יוצר עיוותים בהקצאת המקורות של הרשויות המקומיות, שכן הוא מונע מהן הכנסות גם כשאין לכך כל הצדקה כלכלית - חברתית. כך, לדוגמה, אזרח ותיק בעל הכנסה חודשית ממוצעת של עד 2,500 שקל, יהיה זכאי להנחה זו.
עוד מציעים באוצר, לתקן את חוק ההסדרים במשק המדינה ולהסדיר את נושא תקנות הארנונה והאישורים החריגים. לדבריהם, מנגנון הגשת הבקשות לאישורים חריגים הינו מנגנון בירוקרטי המביא לעתים למצבים בהם מקבלת הרשות המקומית את האישורים בסוף שנת התקציב, כך שהחריג הופך לכלל.
כמו כן, מוצע לתקן את פקודת מסי העירייה והממשלה, כך ששיעור הארנונה המשולם על נכסים המוחזקים בידי הממשלה (למעט משרד הביטחון, צה"ל וכן בתי חולים ומרפאות) שהוא כיום 55%, יגדל ב-5% מדי שנה, כך שיהיה בשיעור של 80% משנת הכספים 2006 ואילך. העלאה של 5% מדי שנה תביא לגידול של 10 מיליון שקל בהכנסות הרשויות המקומיות מדי שנה.
עוד מציעים באוצר לפעול לתיקון פקודת העיריות ודיני המועצות המקומיות בכל הקשור לתאגידים עירוניים. וכך לדוגמה, לקבוע תנאי כשירות מינימליים למינוי דירקטורים בחברות עירוניות, למעט נבחרי ציבור, להחיל חובת מכרזים, ולהסדיר את חובת הנאמנות של הדירקטורים בתאגידים העירוניים. לדבריהם, רשויות מקומיות רבות מקימות כיום תאגידים עירוניים המהווים זרוע ביצועית של הרשות ליישום מדיניותה. השינויים המוצעים באים להסדיר את הפעילות האמורה ולשפר את פעילות התאגיד העירוני ביישום מדיניות הרשות בצורה היעילה ביותר.
עוד הוצע, כי התאגידים העירוניים (חברות ועמותות) יהיו "קופה ציבורית". באוצר מסבירים, כי בשנים האחרונות יש העברה של פעילות בהיקף נרחב מהרשויות המקומיות לתאגידים עירוניים שבשליטתן, כגון חברות עירוניות, עמותות עירוניות ואחרות, כך שלמעשה כל המשאבים הקיימים בתאגידים אלו הינם ציבוריים. לפיכך, אין שום סיבה להבחין בין הרשויות המקומיות לתאגידים שבשליטתן לעניין "קופה ציבורית". לדבריהם, השינוי המוצע ימנע מצב בו עובדי הרשות המקומית או גמלאיה יועסקו בתאגידים אלו על מנת לעקוף את ה"קופה הציבורית".
עוד מציעים באוצר לשנות את החקיקה הקיימת בנוגע לתשלום ארנונה של מוסדות שונים. באוצר מסבירים, כי כיום קיים פטור מתשלום ארנונה כללית בשל נכסים מסוימים, בעיקר מוסדות הפועלים למטרות דת, בריאות, צדקה, חינוך ורווחה, שלא למטרות רווח.
במהלך השנים קבעו חלק מהרשויות המקומיות בחוקי עזר, אגרות שונות, שהנפוצה ביותר היתה "אגרת אשפה" בשיעור של שליש מהארנונה. בשנת 1999 פסק בית המשפט המחוזי בת"א כי סעיף שקבע אגרה כאמור, בחוק העזר של עיריית ת"א, בטל, בהיותו למעשה ארנונה חלקית במסווה של אגרה.
בנוסף החליטו באוצר לתקן את פקודת העיריות באופן שיאפשר להסמיך מי שאינו עובד עירייה לשמש כפקח לעניינים בעלי אופי מנהלי-טכני בלבד. באוצר אומרים, כי התיקון יאפשר לרשויות המקומיות להוציא פעילויות אל גופים חיצוניים, אשר יש הם יתרון יחסי בביצוען ובכך לייעל את הביצועים.