חמישה ימים אחרי שניצח עם הפועל פתח תקווה את בית"ר ירושלים, במסגרת גביע הטוטו (0:2), מדבר אלי גוטמן, לראשונה, על העונה הקודמת, הקשה בקריירה שלו. גוטמן, שהגיע בקיץ שעבר לבית"ר על תקן של מביא האליפות, סיים את תפקידו באמצע העונה, אחרי שהסתכסך קשות עם האובדים ולקה בליבו. בראיון ל"ספושבוע" של מעריב, שחלקים ממנו מתפרסמים היום, הוא מדבר בגילוי לב על כל הגורמים שעשו את העונה הקודמת לטראומטית כל כך.
גוטמן מגלה, שהקרע שלו עם האוהדים התחיל דווקא אחרי הניצחון על הפועל תל אביב (0:1), בבלומפילד: "הקהל צריך היה להיות מרוצה, אבל מה קרה אחרי המשחק? זרקו עלי חפצים, קיללו, ביזו. השתלטה עלי חולשה גופנית. אברהם לוי אמר לי 'בחיים לא ראיתי דבר כזה, אני לא מבין מה הם רוצים. היו מאמנים שהורידו את בית"ר ליגה ולא התנהגו אליהם ככה'".
הרגע הקשה ביותר שלו על המגרש בא במחזור ה-23, במשחק הבית נגד הפועל פתח תקווה. ברקע כבר הדהד הסכסוך של גוטמן עם אלון מזרחי, שהושעה מהקבוצה. "אני זוכר מה בא אחרי זה", משחזר גוטמן. "אף אחד לא שכח את התמונות בהם אוהדים משליכים עלי חפצים למגרש. הגעתי למצב הקשה ביותר שלי. הרגשתי שאני נאכל בתוך עצמי, הייתי על סף התמוטטות. אני זוכר שעליתי למגרש והקהל היה באטרף של קללות נגדי. רציתי לקום וללכת הביתה, פשוט לעזוב את האיצטדיון. השקעתי בקבוצה את הנשמה, את כל הידע והכל התרסק בלי שום סיבה".
"זאבי נכנע לרחוב"
גוטמן, שחשב שגרוע מזה לא יכול להיות, הופתע מחדש שבועות ספורים מאוחר יותר, בגמר גביע הטוטו. "אחרי שהפסדנו להפועל חיפה (1:0), באו כמה אוהדים וצרחו לבן שלי, טל: 'אתה עוד תגיד קדיש על אבא שלך'. לא בכיתי, אבל הוא בכה. אבא יכול להתמוטט כשהוא רואה את הבן שלו בוכה בגלל דברים כאלה".
למרות כל אלה, וגם אחרי שאושפז, גוטמן טוען שהוא לא התכוון לעזוב את תפקידו בקבוצה. אולם לטענתו, לבעלים גד זאבי, היו תכניות אחרות: "אחרי הניצחון על מכבי פתח תקווה (0:4), נפגשתי עם זאבי במטרה לשוב ביום ראשון לאימונים. זה היה הסיכום, אבל אז שמעתי ממנו בפעם הראשונה זמירות חדשות. הוא אמר בצורה הברורה ביותר: 'אלי, שב בבית תנוח, חבל על הבריאות שלך ובוא נראה מה יהיה'. הבנתי שהוא לא רוצה שאחזור".
לשאלה אם הוא כועס על זאבי, אמר גוטמן: "מה זה כועס? הוא הבעלים. ראיתי בזה איזושהי כניעה לרחוב, אבל יש מי שמחליט ויש מי שצריך להתיישר לפי ההחלטות".