ועדת הבריאות: זמני ההמתנה לניתוח לא מקובלים

ועדת הבריאות של הכנסת דנה אתמול בזמני התורים לניתוחים בבית החולים ברחבי הארץ, והגיע לשתי מסקנות עיקריות. הראשונה – יש לערוך, תוך שלושה חודשים, תוכנית לקיצור זמני ההמתנה. המסקנה השניה – יש לאפשר לחולים לבחור באיזה בית חולים לעבור ניתוח. הסיבה למסקנה הזו לא נעוצה בעידוד התחרות בין בתי החולים, אלא דווקא בהבדלים בתורים: דו"ח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על פי נתונים מדגמיים מתשעה בתי חולים, מראה הבדלים משמעותיים מאוד בזמני ההמתנה לניתוח בכל בית חולים.

כך, לדוגמה, זמן ההמתנה לניתוח הסרת שקדים בבית החולים שיבא עומד על שנה וחצי, בעוד התור לאותו ניתוח בבית החולים פוריה אורך חודש בלבד. לניתוח [[קטרקט]] ממתינים ברמב"ם פחות משבועיים, אבל בבית החולים וולפסון – יותר משנה. בפוריה מנתחים מיד חולים הזקוקים לכריתת [[ערמונית]], ואילו בשיבא – הם ממתינים לפחות חודשיים לניתוח.

ב"ידיעות אחרונות" דווח כי כותבי הדו"ח חוששים שזמני ההמתנה הארוכים בבתי החולים הציבוריים יביאו להגדלת מספר הפניות לרפואה הפרטית. הבעיה היא, שניתוחים פרטיים יקרים הרבה יותר - בעוד החולים משלמים לקופות החולים וזכאים לקבלת הניתוח במחיר השתתפות עצמית בלבד. "לא יכול להיות שחולים המשלמים מכספם לאורך שנים נדרשים להמתין שנה לניתוח קטרקט או ערמונית", הוסיף יו"ר הוועדה, ח"כ משה שרוני (הגמלאים).