מחקר חדש שנערך בבית הספר ל[[עבודה סוציאלית]] באוניברסיטת [[חיפה]] גילה, כי איכות הקשר עם האב בגיל צעיר משפיעה על טיב הקשר הזוגי בבגרות. המחקר בדק את טיב הקשר עם האב בקרב שלוש קבוצות- יתומים, בנים להורים גרושים ובנים להורים שלא התגרשו. 63% מהיתומים ו-60% מבני הגרושים דיווחו במהלך המחקר כי הם נמצאים בקשר זוגי, לעומת 82.3% מבני הנשואים.
במחקר נבדקו 231 גברים ונשים בגילאים 22-32. היתומים ובני הגרושים שהשתתפו במחקר היו בני 6-12 כשגדלו ללא אביהם. החוקרים בדקו את איכות הקשר עם האב במספר מדדים ולאחר מכן את מידת האינטימיות עם בני הזוג בקטגוריות של מחויבות, קרבה ותשוקה.
הממצאים הראו שככל שהקשר עם האב הנעדר עורר תגובות רגשיות קיצוניות יותר ונבדקים אלה דיווחו על ריחוק רגשי מאביהם, כך גברו המחסומים בפני קרבה אינטימית-מינית בקשר עם בני הזוג. לעומת זאת, קשר רגשי נורמלי ומאוזן עם האב - ללא כעסים ותסכולים מצד אחד, או אידיאליזציה של דמות האב מצד השני - תרם לאיכות של הקשר האינטימי בגיל מבוגר יותר.
הקשר בין האב לבין תשוקה בקשר אינטימי
"הממצאים הראו שקבוצת היתומים וקבוצת בני הגרושים חוו את הקשר הרגשי עם האב בצורה שונה. בקרב היתומים הייתה יותר נטייה להאדיר את דמותו של האב, בעוד שבני הגרושים נטו לגלות יותר כעסים ותסכולים כלפי אביהם", אמרה עורכת המחקר ד"ר נחמני.
בנוסף, נמצא כי ככל שתחושת אובדן האב גדולה יותר, כך קטנה האפשרות לקיום קשר זוגי בבגרות. "תחושת האובדן קשורה למידת היכולת או אי היכולת להסתגל לאובדן האב. 41.3% מבין הנבדקים שאביהם נעדר באופן חלקי או קבוע דווחו על תחושת אובדן, המלווה לעיתים בחששות להיפגע או להינטש בשנית, והצביעו על אי קיום של קשר זוגי ", ציינה.
ממצא נוסף מצא קשר בין הקשר הרגשי עם האב לבין תשוקה בקשר אינטימי: ככל שהנחקרים דיווחו על ריחוק רגשי מאביהם, כך גברו המחסומים שעמדו בפניהם להגיע לקרבה גופנית עם בנות זוגן. הממצאים מראים שכאשר מתקיים קשר אינטימי, הרי שדווקא בקרב היתומים ובני הגרושים מידת הקרבה הרגשית ומידת המחויבות הייתה גבוהה יותר.