משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מגבשים הצעה לתוכנית רפורמה בבתי הספר היסודיים בישראל. העקרונות נמצאים בשלבי גיבוש ועדיין אין הסכמה עליהם עם משרד החינוך. העיקרון המרכזי ברפורמה יהיה הכנסת תחרות מוגבלת בין בתי הספר - במטרה לעודדם להצטיין. הרפורמה מגובשת במסגרת המשא ומתן על שכר המורים, במטרה להגיע להסכמה עם ארגוני המורים על תוספות משמעותית לשכרם - בתמורה להסכמתם לרפורמה.
בכירים בשני המשרדים אמרו כי המשא ומתן עם ארגוני המורים עתה הוא בבחינת חלון הזדמנות היסטורי לשינוי פניה של מערכת החינוך בישראל. אחד הבכירים אמר כי "גם באוצר מבינים שאי אפשר להמשיך עם השכר המשולם למורים, וחייבים לתת להם תוספות - ולכן זו הזדמנות לכרוך את תוספת השכר עם הסכמה של המורים לעריכת רפורמה. במקביל, גם מצד המורים יש כיום נכונות לדבר על רפורמה, מכיוון שברור לכולם כי חייבים לטפל בכשלי המערכת".
בתי"ס שינשירו תלמידים - ייקנסו
העיקרון המרכזי של הרפורמה, כאמור, יהיה הכנסת תחרות בין בתי הספר היסודיים. לשם כך מוצעים כמה צעדים מרכזיים:
א. מדידת ביצועי בתי הספר. לעידוד התחרות ייערכו מבחנים שבהם תיבדק הרמה הלימודית של כל בתי הספר בישראל, לפחות בכמה מקצועות יסוד (עברית, חשבון ומדעים) וכן רמתם של המורים. להבדיל מהמקובל כיום, תוצאות המבחנים יפורסמו, תוך כוונה ליצור ביקוש למורים מצטיינים.
מדידת ביצועי בתי הספר עלולה ליצור בעיה של הנשרה מכוונת של תלמידים חלשים מבתי הספר. כדי למנוע זאת, מוצע להטיל קנסות על בתי ספר המנשירים מספר גבוה מדי של תלמידים או להעניק לבתי ספר תמריץ כספי שיעודד אותם להחזיק תלמידים חלשים.
ב. חופש בחירה להורים. המידע על דירוג האיכות של בתי הספר יאפשר להורים לבחור את בית הספר שאליו הם רוצים לשלוח את ילדם - כלומר, תהיה פתיחה של אזורי הרישום. שינוי כזה צפוי לייקר מאוד את עלויות הלימודים, ויחייב בין השאר מימון הסעות. כמו כן עלול להיווצר מצב שבו בית ספר יתמלא, לעומת בית ספר אחר שיתרוקן. במקרה של עודפי ביקוש לבית ספר מסוים, מוצעת קבלה על בסיס הגרלה, תוך העדפה של התלמידים הגרים בקרבת בית הספר.
ג. גמישות למנהלי בתי הספר. לעידוד התחרות, יקבלו מנהלי בתי הספר שליטה על תקציב בית הספר - המנהל יוכל להחליט כיצד הוא מקצה את התקציב בין כיתות או בין נושאים שונים; וכן שליטה רבה יותר על הרכב המורים בבית הספר. ככל הנראה, תינתן למנהלים גמישות גדולה מכפי שיש בידם כיום לקדם מורים מוצלחים ולפטר מורים לא מוצלחים, וזאת תחת המגבלות של ההסכם הקיבוצי שלא יבוטל.
בתי הספר יקבלו תמריץ כספי על ההצלחה שלהם: בית ספר מצליח יתמלא בתלמידים ויקבל תקציב גבוה יותר. כמו כן, בתי ספר מצטיינים יקבלו מענקים מיוחדים, שיצטרפו לתקציב בית הספר ולשכר המורים באותו בית ספר.
ד. תקצוב לכל תלמיד. תקציב בית הספר יקבע לפי מספר התלמידים. כל תלמיד יקבל תקציב, שיקבע לפי מעמדו הסוציו-אקונומי. תלמידים משכבות חלשות יזכו לתקציב הוראה גדול יותר, שינתן לבית הספר עבורם. כתוצאה מכך יהיה לבית הספר תמריץ כספי לקבל אותם, וזהו מנגנון מתקן לחשש מפני הנשרת תלמידים אלה מבתי ספר מצליחים.
סף הקבלה לסמינרים למורים יועלה
ה. תמרוץ למורים. האוצר מתכוון להציע למורים תוספות שכר משמעותיות, שיתפרסו על פני כמה שנים (כנראה ארבע-שבע שנים). הכוונה היא לשפר את שכר המורה, וכך גם למשוך לתחום ההוראה כוח אדם איכותי יותר. עם זאת, העלאת שכר המורים לא תהיה בלי תמורה. כך, המורים יצטרכו בתמורה להגדיל את מספר שעות ההוראה שלהם.
בנוסף, ייעשה ניסיון להכניס מרכיבי תמריץ לשכר המורים. במקצועות מבוקשים וחשובים, כמו מתמטיקה, שבהם יש צורך בגיוס מורים איכותיים במיוחד, ישולם למורים שכר חריג וגבוה יותר. יתכן גם שינתן תמריץ מיוחד למורים שיסכימו לעבור ולהורות בבתי ספר חלשים. בנוסף, כאמור, המורים יהיו שותפים להצלחת בית הספר שבו הם מלמדים, באמצעות מענקי הצלחה שישולמו לבית הספר ולהם. בהתאם, הקידום בשכר המורים לא יעשה עוד על פי ותק.
ו. הכשרת המורים: במסגרת הניסיון להשביח את כוח האדם של המורים, יערכו שינויים בסמינרים המכשירים מורים. סף הקבלה אליהם יועלה, ותועלה גם רמת ההוראה בהם.
ז. משרד החינוך - מפקח בלבד: בתי הספר היסודיים, הנמצאים כיום בבעלות ובניהול משרד החינוך, יוצאו מהמשרד ויעברו לידי הרשויות המקומיות. בכך ייווצר קשר ישיר בין קהל הבוחרים ברשות המקומית לבין איכות החינוך באותה רשות. שינוי זה אמור להגביר את הלחץ על ראש הרשות לטפח את איכות ההוראה.
במקביל, משרד החינוך יהפוך מגוף מפעיל של בתי הספר לגוף מפקח בלבד, על רמתם ועל תוכניות הלימוד. כתוצאה מכך, מרבית המטה של משרד החינוך ייהפך למיותר, דבר העשוי להביא לחיסכון תקציבי ניכר.
עדיין לא התקבלה הסכמת משרד החינוך
עקרונות הרפורמה מוסכמים כיום על משרד האוצר ומשרד הראש הממשלה, אבל עדיין לא התקבלה הסכמה של משרד החינוך. עם זאת, ההערכה היא כי משרד החינוך לא יתנגד עקרונית לרפורמה, בעיקר מכיוון שזאת אמורה להתקבל - בניגוד לרפורמת דוברת - במסגרת משא ומתן עם המורים, ובשל העובדה שכלולה בה גם העלאה של שכרם.