^^בית ברנרדה אלבה בתאטרון הבימה^^
22/6/2001 0:21
עורכי מיזם "תרבות"
היינו הערב בפרמיירה החגיגית של "בית ברנרדה אלבה" בבימויו של אילן רונן, גילה אלמגור וליא קניג בתפקידים הראשיים.
דוגמא מצויינת איך להפוך מחזה כל כך יפה לשטות כל כך גדולה. בימוי מעורר גיחוך ושחקניות חסרות כשרון (מלבד ליא קניג, שנקלעה למושב לצים) זה מה שהיה שם.
התפאורה של רות דר יפהפייה, זה הכל.
בקיצור, עוד פלופ של רונן. אבל הפעם השם של המחזאי הנהדר הזה, לורקה, נקשר בו, בפלופ הזה.
^^בית ברנרדה אלבה: הגירסה הפולנית^^
22/6/2001 21:41
^^שוש אביגל^^
-----------------------
גם אני הייתי שם והתרשמתי שהמחזה תורגם לפולנית. הנושא בפרשנות הנוכחית הוא "מה יגידו השכנים" וגילה אלמגור מיטיבה לגלם בפאתוס רב את האם הפולנייה ההירואית שמגינה על ביתה-מבצרה מפני לזות השפתיים של השכנות חורשות הרעה. הניסיון (האמיץ) שלה להוסיף מימד אנושי לברנרדה מפחית מכוחה ומקטין את הדמות.
הבמאי אילן רונן בחר, כמתבקש, בסיגנון, אך השחקניות פירשו אותו בצורה לא אחידה. סיגנון יכול להוביל למינימליזם ולאיפוק או להגזמה והחצנה של רגש. ההגזמה עשוייה להיות אפקטיבית מבחינת יצירת ההזדהות הרגשית אצל הקהל אבל כאשר היא עוברת את הגבול וגולשת לפאתוס, היא דווקא מפחיתה מכוחה של הדמות. בהצגה שלפנינו יש משחק נדנה של איפוק והחצנה.
דווקא השחקניות הצעירות טובות יותר מהוותיקות באיפוקן והאיפוק הולך טוב יותר עם הסיגנון שמכתיבים המחזה והבימוי. טובה מכולן דינה בליי המנוסה בסוג כזה של משחק מסומן ומדוייק. גם מרטיריו (מיקי פלג, הבת הגיבנת) עומדת היטב במשימה. אדלה, הצעירה הסוררת (הילה וידור הג'ינג'ית העושה שימוש מופרז בשיפעת שערה) ושתי האחיות האחרות גולשות לעיתים לצווחנות וזה מקטין את האפקטיביות שלהן.
אשר לליא קניג: היא שחקנית אדירה ואני מאוד אוהבת אותה אבל לא פה. הפעם היא נסחפת להגזמה רעשנית מדי ונראה כאילו אין לה די אוויר לגמור משפט.
הרכש של הבימה מהקאמרי דווקא מוצלח: התפאורה של רות דר והתרגום המצטנע והיפה של רבקה משולח. מה קורה, חופשה מהקאמרי?
לורקה יוצא פה בתור מלודרמה משפחתית למי שלא מכיר את הסיפור ובתור שכזה אפשר לראות. למי שכבר כן מכיר, צפוייה אכזבה.
23/6/2001 2:27
^^כאילו ראיתי את ההצגה. תודה. אבל לא הזכרת את המוסיקה ^^
-----------------------
^^לצוצ: אכן שכחתי את המוסיקה והתנועה. אז ככה:^^
23/6/2001 16:38
^^שוש אביגל^^
performingarts@iol.co.il
-----------------------
המוסיקה של יוסי בן-נון והתנועה של דניאלה מיכאלי ושתיהן (המוסיקה והתנועה) אמורים להעביר תחושה "כללית" של ספרדיות. לא ברור לי אם המוסיקה של בן נון היא מקורית או "תפירה" של "מוסיקות" קיימות (וזה גם לא כל כך משנה לפי התוצאה), בכל אופן האווירה הספרדית מושגת וגם האפקטיביות של מוסיקה ש"מתגברת" אווירה או רגש. לא משהו מהפכני. התנועה של דניאלה מיכאלי יפה ועל גבול המקורית, לאו דווקא כשהיא מנסה לחקות פסאודו ריקוד ספרדי (מבלי שהשחקניות ממש רוקדות) אלא כשהיא עושה שימוש מופשט בחלל הבמה ומשתלבת בתפיסת החלל היפה שעיצבה רות דר. בעיקר במערכה הראשונה, כאשר הבנות הולכות לאורך הקירות בזו אחר זו, כמו חיות כלואות בכלוב. למרות שזה לא "תנועה" במובן של "מחול" חבל שאין לזה השלמה בסאונד או במוסיקה. נזכרתי במה שעשתה שוש רייזמן ב"שש נפשות מחפשות מחבר" בבימויה של רינה ירושלמי בתיאטרון חיפה לפני שנים: היא שתלה מיקרופונים מתחת לריצפת הבמה וכאשר הבת נפגשת עם אביה "הקליינט" בבית הזונות מאדאם פאצ'ה מתהלכת מדודות לאורך הבמה וצעדיה המהדהדים והמתוגברים הופכים ליפוןף המלווה את הסצנה.
בכל אופן, התנועה של דניאלה מיכאלי עובדת טוב יותר עם הביצוע המופשט של השחקניות הצעירות מאשר עם הכאילו-ריקוד של לייא קניג שסוחט מחיאות כפיים מן הקהל (בגלל הגיל, לא בגלל הביצוע או הפרשנות). יש גבול...
-----------------------
^^לורקה והפולניות^^
22/6/2001 22:14
^^עורכי מיזם "תרבות"^^
-----------------------
תגובה לביקורת של שוש:
אחד הדברים שדווקא שמרו על רוחו של לורקה בתוך המחזה היה "מה יגידו השכנים." אמנם הפולנים הפכו את המשפט הזה לפטנט רשום, אבל גם בספרד זה קיים.
לורקה בנה דמות מאד קיצונית. אם שתלטנית וקשוחה, שעסוקה תמידית בדימוי שלה ושל בנותיה בעיני הכפר. היא עצמה,נהנית מן הרכילות הגסה, אותה מספקת המשרתת (ליא קניג). קניג, דווקא במשחקה המוגזם ומלא החיים, שירתה יפה את הדמות שהרכיב לורקה. הדיאלוגים שלה עם אלמגור היו מלאי בעיות. אלמגור לא נכנסה לנעליה של האם שמסוגלת להרוג במבט, לכן יש פער גדול בין השתיים. הבנות אמנם מאופקות כשצריך, אבל כשמגיע שיא, הן צווחות ככרוכיות והופכות את המעמד לסצינה מבויימת ב"קשר משפחתי."
הביקורת שלנו כבר יצאה, ונמצאת באתר:
http://luna.spaceports.com/~tarboot/3/betbernarda.htm
^^בית ברנרדה הצגה מצוינת ^^
23/6/2001 19:29
^^סיגלית פוקס^^
-----------------------
למרות שאני שחקנית בתיאטרון הקאמרי ושחקתי "בהשכבה""
אני מאוד מאוד נהניתי ממהצגה בהבימה בהצגת הבכורה שהתקימה ביום חמישי. הצגה מרגשת ויפה .כל השחקניות מצוינות.תפאורה נפלאה של רות דר ומוזיקה נהדרת של יוסי בין =נון. אל תקשיבו למשמיצים ולמשמיצות.
לכו לבדוק בעמכם ותיוכחו מי צודק.
-----------------------
^^מה הלחץ מה?^^
23/6/2001 20:7
יובל
-----------------------
אני מאמין שעם או בלי ההשמצות אנשים יילכו להצגה הזאת.
לא צריך להילחץ, בייחוד אם את לא מקבלת אחוזים.
-----------------------
^^מה זאת אומרת למרות ???^^
23/6/2001 20:44
אופליה
אין שום חוק שאוסר על שחקנים שעובדים בתאטרון מסוים לפרגן לשחקנים והצגה מתאטרון אחר...ממש אין.
נהפוך הוא, זוהי גדולתם של שחקנים ויוצרים באשר הם.
בשביל מה הלמרות ? אם ההצגה היא טובה לדעתך אז היא טובה, נקודה.
בית ברנרדה אלבה בהבימה - ריכוז ביקורות
21.8.2001 / 17:43