"מסע בין כוכבים - מצב 2"

אחרי מספר שנים של שידורים ספורים של "מסע בין כוכבים" פאראמאונט החליטה ב – 1977 שהדרך לחזרת הסדרה היא טלוויזיה ולא המסך הגדול. הסיבה לכך הייתה כפולה:
1) יציאת "מלחמת הכוכבים" לאקרנים הוציאה את האוויר מהמפרשים של האולפנים.
2) הם רצו להקים רשת רביעית, ו"מסע בין כוכבים" הייתה המפתח בהקמה הזו. היא הייתה אמורה להיות סדרת הדגל של הערוץ החדש, כשהרעיון הוא לעשות פיילוט בן שעתיים ואז להמשיך עם פרקים באורך שעה.

"מסע בין כוכבים – מצב 2" היה שמה של הסדרה המוצאת, שתונהג ע"י רודנברי וצוותה יהיה כל הצוות המקורי למעט לאונרד נימוי, שתבע את פאראמאונט על מכירת דמותו וספחיה כמוצרים. קפטן קירק, דוקטור מקוי והיתר ישרתו על אנטרפרייז מחודשת למשימה חדשה בת 5 שנים.

בזכות השינוי בפני הטלוויזיה באותם ימים (תודות לתוכניות כמו מ.א.ש. ו"הכל נשאר במשפחה") רודנברי קווה להציג סיפורים שלא העיז להציג עשור קודם.
"דיאלוג הוא דבר יותר טבעי בטלוויזיה כיום" הסביר רודנברי בזמנו. "הבימוי מתוחכם יותר. יש דרכים משופרות לאפקטים אופטיים, יש דרכים משופרות לאפקטים מיוחדים. הקהל הרבה יותר מתוחכם ומסוגל לראות למרחקים גדולים יותר. הקהל מוכן להצהרות על מין, דת, פוליטיקה וכו', משהו שלא העזנו לעשות קודם".

בחיפוש אחר מישהו שינהיג את הסדרה, פנה רודנברי לכותב הטלוויזיה הותיק והסופר הארוךד לוינגסטון, שבסופו של דבר יפקח על התסריטים של הסדרה כמו שג'ין ל. קון פיקח על אלה של הסדרה המקורית."

"אף פעם לא הקדשתי יותר מדי תשומת לב ל"מסע בין כוכבים" מודה ליוינגסטון. "תמיד ראיתי בה מין ארוע תקשורתי. לכן הייתי בלתי משוחד לחלוטין. בכל מקרה, הרעיון של הסדרה החדשה היה קצת מעורפל. כל מה שידעו הוא שלפאראמאונט היה עסק עם מה שאז הפכה לרשת הרביעית. אני מניח שזה יקבל את הצורה של סדרה בסינדיקציה. אז 13 פרקים + סרט פיילוט הוזמנו ותפקידי היה לפתח את הסיפורים שהתקבלו".
למטרה זו הוא התחיל להשתמש בג'ון פוביל, העוזר של ג'ין רודנברי. "רציתי שג'ון פוביל יהיה עורך הסיפורים שלי" מסביר ליוינגסטון "וג'ין רצה שימשיך לנקות אץ המחסן שלו או משהו, אז היה לנו ויכוח גדול על זה, אבל בסוף קיבלתי את מה שרציתי".
"הארולד לא הכיר כל כך את הסדרה הישנה" אומר פוביל "ורצה שאני אהיה המנתב של כל מה שמתאים ל"מסע בין כוכבים" וכל מה שלא. ברגע שהכל התחיל לזוז, והיינו בהרבה פגישות כותבים, הפכתי לאדם שמצביע על חורים בסיפורים, ולמה הם לא התאימו למה ש"מסע בין כוכבים" אמורה להיות.

ב – 15.7 1977, הוציא רודנברי מזכר שאומר לצוות ההפקה שהם צריכים ליצור קוד חוקים חדש לכותבים פוטנציאלים. הארולד ליוינגסטון, ג'ון פוביל ומספר אחרים, כולל המפיק רוברט גודווין (שלימים יהיה מפיק שותף של "תיקים באפילה") התחילו לתרום לקוד החדש, דבר שהוכיח עצמו כמוצלח בסדרה הישנה. הקוד החדש אומר שהסדרה תתאר את משימתה השנייה בת 5 השנים של האנטרפרייז. בזמן עגינה, אחרי משימתה הראשונה, הספינה עברה שיפוץ כללי, שהתחיל בפירוק של כל החללית, הפונקציות שלה והצוות שלה והצוות שלה שונו, כולל 3 חברי צוות חדשים:





הקצין קסון: וולקן מלא שאמור להחליף את ספוק בתור קצין המידע. ההבדל ביניהם הוא שלקסון אין בכלל ידע על המשוואה האנושית, והוא מבין שהדרך היחידה שהוא יהיה שווה לספוק היא להתחבר לרגשותיו המודחקים.
רודנברי כתב: "נקבל הרבה הומור מהדמות של קסון, כאשר הוא ינסה לחכות צחוק, כעס, פחד ורגשות אנושיים אחרים". מעניין לציין שהיריבות של ספוק – מק'וי הייתה אמורה להמשיך עם קסון. ההבדל היחיד הןא שהפעם מק'וי חש שהיריבות ביניהם הוא דבר נורא פרטי... ומק'וי יהיה ידוע בלהתעמת עם אנשים שלא יהיו פיירים לוולקני בנוגע להשוואתו לספוק.

הדמות השנייה היא קומנדר וויל דקר. הקצין הראשון של האנטרפרייז. הוא מעיין קפטן קירק צעיר. הבן של קומודור מאט דקר, שפגש את גורלו במאבק נגד "מכונת יום הדין". הוא פחות או יותר מעריץ את הקפטן, ומילולית יעדיף למות מאשר לאכזב אותו". כל זה קצת נוגד את יחסי קירק-דקר ב"מסע בין כוכבים – הסרט".

התוספת האחרונה אמורה הייתה להיות ליוטנט אילייה, הדלטנית הקרחת, שגזעה הוא בעל מיניות מוגברת, מה שנכנס לכל דבר בחברה שלהם. בנוסף, כמו שמקובל בחברתה, היא אינטילגנטית להחריד, שניה בדרגה, אולי, רק לקסון, ומבורכת בכוחות על טבעיים.
מקוד החוקים: "שלא כמו המסת המוח של הוולקנים, כוחה בפשטות הוא היכולת לראות תמונות במוחם של אנשים אחרים. אף פעם לא מילים או רגשות, רק תמונות, צורות, גדלים וטקסטורות. בכוכבה, משחק מקדים מורכב ברובו מאוהבים ששמים תמונות במוח של שותפם".

שלא כמו דקר, אילייה נכנסה לסרט הראשון, בגדול, כמו שנכתבה בקוד.

לאחר שהקוד נרשם, הארולד ליוינגסטון התחיל ליצור קשר עם כותבים וסוכנים, כדי להתחיל להזיז את 13 הפרקים הראשונים.

"רציתי להפוך את "מסע בין כוכבים" למשהו אוניברסלי יותר" מסביר ליוינגסטון "חשתי, שללא קשר להצלחה, לסדרה יש קהל צופים קבוע.פשוט חשבתי שהם הגיעו לאיזה שהוא גבול. כמה אתה כבר יכול לעשות לפני שזה נהיה מאוס לגמרי, ואז לאן אתה הולך משם? רציתי להוריד קצת את הסדרה לקרקע, באופן פיגורטיבי כמובן. היה להם כ"כ הרבה סיפורים בהם אפשר לשנות או להזיז את העלילה. הדבר המופרע הזה הגיע משום מקום. אני חושב בעיקר על איזה יווני עם קול רועם שעלה והציל אותם. זה נעשה יותר מדי פעמים. רציתי גם תסריטים שיהיו מעניינים ויהיה בהם הגיון מנקודת מבט ספרותית. הרגשתי שזה הוזנח יותר מדי, בגלל שמוטיב המדע הבדיוני היה יותר חשוב להם".

סיפורים התחילו להגיע, ביניהם "להשיג את הכלל" של נורמן שפינרד, אך רודנברי חש במהירות שמתחיל להתפתח קו מנחה מסוים. "כנראה שלעבר יש קטע של לחזור על עצמו" הוא כתב במזכר ב – 4 באוגוסט. "במהלך 3 שנותינו הראשונות, בעיה עיקרית ברוב הרעיונות לסיפורים שקיבלנו הייתה שבדר"כ לא הציבו לצוות ולקפטן שום סכנה או צורך. במילים אחרות, זה לא מספיק לרעיו