ההיסטוריה של מסע בין כוכבים

בזמן שנכתבו תסריטים ל"מסע בין כוכבים מצב 2", למעצב ההפקה, ג'וזף ג'נינגס, ניתנה המשימה לעצב מחדש את פנים האנטרפרייז, שתהיה דומה למקורית, אך גם תשקף את החידושים בעיצוב משנות
ה – 60.
"עבדתי בפאראמאונט" מסביר ג'נינגס, שיעבוד גם על שני הסרטים הראשונים של "מסע בין כוכבים", "ומנהל הפקות הטלוויזיה ניגש אלי ושאל 'אתה רוצה את המשימה הזו?' התחלנו לתכנן וזה היה בערך זה. כזה פשוט".

בניסיון לשדרג את החללית מהמקורית הרעיון היה להפוך את הטכנולוגיה והמכניקה להרבה יותר מתוחכמים. "תכננו את זה שיהיה הכל לכל האנשים. כתוצאה, לכל המכשירים היה שימוש, וכולם עבדו על מתגי קירבה. לא היה צריך לגעת בלוח, אלא פשוט לשלוח יד מעליו ומה שרצית היה עולה על המסך. זה לא היה לפרק אחד. היינו צריכים להרכיב פה סט שיעבוד ל – 3 השנים הבאות".

כתוספת לגשר הייתה בועה ליד לוח הנשק שתשמש כמכשיר גישוש טקטי.
"אני לא זוכר באיזו נקודה זה הוצא," אומר ג'נינגס "שוב, בתכנון זוהי סדרה שכולם יודעים שתמיד עצמים בחלל מתקרבים עליך או שאתה מתקרב לעצמים בחלל, אז זה היה ניסיון למעין כוונת. זו הייתה בועה באמצע הגשר, וחשבנו שנוכל להשתמש במיניאטורות בתוכה כדי להציג מודל של המטרה המתקרבת בתלת מימד, אך זה יצר כמה בעיות אור ובעיות קול, והם החליטו שהם לא רוצים לעבוד עם זה. הצורות שעבדתי איתם יצרו בעיות פוקוס. הגשר של הספינה הישנה היה פחות או יותר שטוח, למרות שהוא היה עגול, שהיה בכלל שיקול כלכלי. כשהחלטנו לשדרג אותו, הוא נבנה כאליפסה; משום שהיה לנו כסף לבנות יציקות כדי שכל הגשר יראה כאילו הוא יחידה אחת, אך אני חשבתי שלהסתכל החוצה מהחלון הקדמי הענקי, שרודנברי לא היה מוכן בשום פנים להיפטר ממנו, הגביל נורא. זו אחת הסיבות שיצרתי את הכוונת הבועתית, כדי שנוכל להוסיף עוד מיתר לקשת. אך זה הוצא והפך למשהו אחר, הכל מוחזר".

רודנברי גם ביקש מג'נינגס שיצור הכל מחומרים שלכאורה אפשר יהיה ליצור רק בעתיד, למרות העובדה שהוא היה צריך להשתמש בחומרים בני זמנו.
"באותו זמן" ממשיך ג'נינגס "עדיין הייתי צריך ליצור סט שאפשר לעבוד עליו. אנשים היו צריכים לחיות ולעבוד שם. זה הקו שהנחה את כולם, ובצדק. זה מה שניסינו לעשות. אני רק מתאר את הבעיות שהיו ולא היו, שנפתרו לטובה או לרעה, אך שתמיד המשיכו אתנו והיו בחזית. עוד רעיון טוב עוד מימי הסדרה המקורית הוא שלא מייחדים את הטכנולוגיה. אני מתכוון, שטרייקורדר היה כמו מברג. אתה לא מסתובב ואומר 'תראו אותי, אני מזיז מברג' אתה פשוט לוקח מברג ומוציא את הבורג. כל הטכנולוגיה הייתה אמורה להיות חדשה לחלוטין, ואנשים ישתמשו בה ככלי. הגישה הזו הייתה צריכה להתבטא גם אצל הבמאים וגם אצל השחקנים. תמיד חשבתי שזה עבד מצוין. הסרט, לעומת זאת, הרס את הכל לדעתי כי הוא אמר 'היי תראה, מה לדעתך גרם לזה?' "

"השימוש הנכון בנ"ל היה ב"מלחמת כוכבים". ג'ורג' לוקאס היה כ"כ טוב באפקטים המיוחדים שבסוף אמרת לעצמך 'לעזאזל, ראיתי כרגע מה שאני חושב שראיתי?' שמה אתה רוצה להיות. הילדים שלי הלכו 3 פעמים כדי לראות איך עשו את זה, והם עדיין לא יכלו לנחש איך. וזה היה שם בדיוק מספיק זמן כדי לבסס את הרעיון ולעוף מהמסכים לפני שהבנת מה קורה. ואז מה שקורה זה, שהדמיון שלך עובד שעות נוספות, ואני מבטיח לך שתחשוב שראית הרבה יותר ממה שבאמת ראית. פה "מסע בין כוכבים" נפלה. זה כאילו היה לילד את כל הממתקים שהוא רצה, ומה הוא עשה? אכל עד שהייתה לו בחילה. מבחינת אומנות הסדרה הייתה יותר מוצלחת מהסרט. זה מונע מכלכלה, כמו כל אומנות טובה".



חידוש אחר היה מיקום של מיני טרנספורטרים ברחבי האנטרפרייז, כך שחפצים קטנים שהיו נחוצים באזורים שונים היו יכולים להיות מועברים למקום הנחוץ. זה, שוב, היה ניסיון ליצור כמה קבועים שהיו אמורים להיות בסדרה.

"כמו שאמרתי מקודם, הספינה תוכננה שתהיה הכל לכל האנדים, בגלל שברגע שקבעת דבר מסוים, זה קבוע. זה כמו שביליתי 8 שנים מחייתי ליצור את "עשן אקדחים", והבמאי שהבאנו החליט שהוא רוצה את התנור מהמשרד של מאט בקומה התחתונה, כדי שמישהו יוכל לרדת לכיוון המצלמה ולקחת קפה. הזזנו אותו, וקיבלנו מכתבים שאומרים שזה לא המקום בו צריך להיות התנור. זה חלק מסדרות טלוויזיה.
לקהל שלך יש הכרה של הסביבה, כתוצאה, אתה יכול להשתמש באזורים קבועים מראש. כשספוק הולך לתחנת המדע, אתה יודע לאן הוא הולך. אתה לא צריך לעצור ובצורה כלשהי להסביר את זה לקהל".

בחזית התסריטאות, בפני המפיק הארולד ליוינגסטון עמד משבר חמור: תאריך ההפקה של "בצלמו ובדמותו" קרב ובא ועדיין לא היה לו כותב שהוא הרגיש בנוח אתו, למרות קבלת הסיפור המוצא של אלן דין פוסטר.
"אלן הביא לי שני הצעות לתסריט, שלא ממש התלהבתי מהם" הוא נזכר "ולא רציתי שהוא יכתוב את התסריט הסופי. זו כמובן דעתי הסובייקטיבית, אבל על זה שילמו לי. לפי שיקול דעתי הם צריכים לקחת מישהו אחר".

ליוינגסטון הציע למעלה מ-30 הצעות לכותבים, כולל קארי ווילבור וותיק "מסע בין כוכבים" דיוויד ג'רולד. במזכר הוא כתב "קיבלנו המון הצעות מכותבים שונים, ברוב המקרים באורך דף או שניים, ובכמה מקרים תסריטים באורך מלא. קראנו את רובם, אך אף אחד מהם לא התאים לסטנדרטים של "מסע בין כוכבים". ההצעות ממשיכות להגיע וההיענות מכותבים היא מדהימה.

הבחירה הראשונה שלו לכתיבת התסריט הייתה סטיב בוצ'קו (בלוז לכחולי המדים, פרקליטי L.A, NYPD Blue) אך הוא לא היה זמין וגם לא יהיה לחודשים הקרובים. שני שמות אחרים שנשקלו היו הסופר הבריטי דיוויד אמברוז (שיכתוב מאוחר יותר לסדרה המוצעת את התסריט Deadlock) וותיק המדע הבדיוני וויליאם נורטון. היה ניסיון לעניין את במאי הסרט "שערי מרומים" מייקל קימינו אך הוא לא עלה יפה. מילא.

"הבעיה עם כותבים מוכרים היא" ליוינגסטון אומר "שאנו לא רוצים להיכנס למצב שהכותב יצטרך לרדת בדרגה כדי לכתוב ל"מסע בין כוכבים". אנחנו רוצים כותב שיהיה ממש מתעניין במדע בדיוני, בעיקר "מסע בין כוכבים"