העב"מים: מיתוס מול אמת

אש, ברק ודת, מיתולוגיה, דרקונים ועב"מים
מאז ומעולם נשא האדם עיניו לעבר שמי הלילה האפלים, ותהה לגבי מקומו בקוסמוס הגדול לאין שיעור. האדם חזה בתופעות שונות ומשונות על גבי הארץ עצמה, ופרש אותן בצורות שונות. התופעות השונות סיקרנו אותו, שכן נוכח לדעת שהן מעניינות ביותר, יכולות להיות מסוכנות מאוד ובעלות השפעה מכרעת על חייו (האש, הברק והסערה, וכד'...). מסיבה זו פחד מהן, ירא אותן ולבסוף סגד להן. זו הייתה תחילתה של הדת, ועם התפתחות תרבותו של האדם המודרני, הופיעו הדתות השונות כפטריות לאחר הגשם. תחילה האמין האדם בפנתיאון אלים כל-יכולים שונים ומשונים, כל אחד בעל יכולת להשפיע ולכוון את הטבע שסביב האדם (ע"י שימוש באש, בברק, בסופות וכד'...).
תפיסת עולם זו הסבירה את פשרן של כל התופעות הבלתי מוסברות, הבהירה בבירור את מעמדו של האדם בעולמו והחדירה משמעות לחייו ולעולמו. אחר, עם התפתחות התרבות, התאימה עצמה הגישה המקובלת לתפיסת דת מונותיאיסטית, כאשר התופעות הבלתי-מוסברות הפכו לשליחי האל וסממניו. לצד אותה דת קמה מיתולוגיה מגוונת של עשרות ומאות יצורים (דרקונים, פיות, טרולים וכן הלאה) אשר שוב נתנו הסבר משכנע לכל התופעות הבלתי מוסברות בעולמנו.
עם החשת תהליך החילון במאה ה19-20-, ו"רצח האלוהים" ע"י האדם המודרני, התרוקנו חייו ממשמעות ומיקומו בעולם הפך ללא-ברור. כעת, במאמציו של האדם המודרני לחיפוש משמעות ולמציאת מקומו ביקום, לפני שיאבד בשיממון הנורא של בדידות קוסמית, פנה אל כוח חדש שעלה לצד תהליך החילון ונתן תשובה "הגיונית" לדת – המדע והטכנולוגיה. למען מתן הסבר לכל הדברים שלא הבין בעולמו והיו למסתורין, פנה אל המדע והטכנולוגיה, ושליחי האל והדרקונים של העבר הפכו לעב"מים כיום.

דת חדשה
העב"מים – תופעה סוציולוגית בראש ובראשונה (טרם הדיון בהיותם אמיתיים או לאו), ומעניינת ביותר, הינם על סף הפיכה לדת חדשה בשלהי המאה ה20-. זהו מיתוס, מיתולוגיה מודרנית, ומאז לידתה לפני כ50- שנה, צברה זו תאוצה וכעת אין היא ניתנת לעצירה. היא יצרה לעצמה ז'רגון מקצועי (רוזוול; אזור51-; "אורורה"; יחידת "כומתות כחולות"; אקוואריוס, MJ-12 ועוד ועוד...) וצברה לה קהל מאמינים נרחב, עד כי לא יבייש כל דת בתחילת דרכה.
אולם, האם יש ממש כלשהו במיתוס העב"מים, עובדות מוצקות העומדות בבסיס האמונה העיוורת ב"עצמים בלתי מזוהים" הנושאים איתם מסר מהרקיע? בכדי לברר זאת נפנה תחילה אל הכלי המודרני לדגימת ממשות המציאות – המדע...
והמדע, הידוע דווקא בשמרנותו בקרב הקהל הרחב, מספק תשובות נונ-קונפורמיסטיות לחלוטין, ויש יאמרו ממש מסעירות.

המדע...
אין כמעט ויכוח בקרב הקהילייה המדעית – האפשרות לקיום חיים תבוניים מחוץ לכדה"א הינו עצום, עד כדי לומר שאנחנו היחידים בקוסמוס הינה הצהרה אבסורדית לחלוטין. בהתאם לנוסחת דרייק שפותחה בשנות ה60- המחשבת את סיכויי היווצרות החיים התבוניים בגלקסיה שלנו בלבד, נמצא כי הסיכויים טובים עד טובים מאוד להימצאותן של 1-10 תרבויות נוספות למעט שלנו. בהתחשב בכך, שהגלקסיה שלנו, שביל החלב, הינה גלקסיה אחת מיני מאות מיליארדי גלקסיות, מכפילה את הסיכויים במאות מיליארדי מונים. אנשי המדע היחידים המעלים את האפשרות כי אנו היחידים ביקום, אומרים זאת בהנחה כי תהליך התפתחות החיים ביקום הינו תהליך הדרגתי וארוך ביותר, ואם אנו כעת היחידים בכל הקוסמוס, משמעות הדבר הינו פשוט מאוד: אנו הראשונים...
אולם, באשר "לעב"מים" כחלליות חייזריות מפלנטות מרוחקות, כלומר, שאלת הגעת אותם יצורים חיים ותבוניים מאותן פלנטות מרוחקות אלינו, שאלה זו יותר שנויה במחלקות בעולם המדעי. מדענים שמרנים יותר נצמדים למגבלות של תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, המציבה גבול מעשי למהירות אפשרית ביקום שלנו -- c -- 300,000 ק"מ בשניה בקירוב. זוהי מהירות האור, דבר לא יכול להגיע למהירות זו פרט לאור. על אף שמהירות זו נראית כעצומה (האור מסוגל להקיף את כדה"א כ7- פעמים בשניה אחת), היא כאין וכאפס לעומת מרחבי היקום העצומים עוד יותר. בעזרת הטכנולוגיה העכשווית, מסע לכוכב הקרוב ביותר לשמש, הוא פרוקסימה קנטאורי, מרחק 4.2 שנות אור מהשמש, ייקח כ40,000- שנים. מסיבה זו טוענים מדענים אלו כי האפשרות ליצור קשר (שכן גם כל אותות הקשר נעים במהירות האור, שהינה עדיין איטית ביותר -- קרן אור עוברת את המרחק בין פרוקסימה קנטאורי לשמש בכ4.2- שנים...) או אפשרות הגעתם של חייזרים לכדה"א, הינה נמוכה לאין שיעור, עד כי היא אינה קיימת.
לעומת אותם מדענים, קמים פיסיקאים בעלי רעיונות חדשניים יותר, מקוריים יותר ו"מעודדים" יותר ל"מאמינים". תורת היחסות הכללית של איינשטיין מאפשרת את יצירתם של "קיצורי דרך" במרחב הזמנ-חלל, ובלי לפרטם באופן טכני, הם הופכים את המרחק בין שתי נקודות ביקום, מארוך ביותר – לאפסי, ע"י קישורם במנהרה כלשהי. מדענים אלו אמנם מודים כי אין בידי המין האנושי את היכולת הטכנולוגית לבצע דבר שכזה, אולם אין הם שוללים את האפשרות כי מין חייזרי התפתח טכנולוגית דיו בכדי ליצור טכנולוגיות הנעה מעין שכאלו (שדרך אגב, נחטפו ע"י ספרי, סרטי וסדרות המדע הבדיוני במהרה וניתנו להם שמות שונים ומשונים כגון חורי-תולעת, על-חלל ומהירות עיוות מרחב), וביכולתם לבקרנו כאוות נפשם.
ישנו עוד פרט מדעי קטנטן לפני שנחרוג מן האמת לאמיתה ונפנה למיתוס, וזוהי תכנית מדעית עלומת שם בשם SETI, שנוהלה לפרקים ע"י סוכנות החלל האמריקאית NASA בשיתוף עם מספר גורמים אחרים.
SETI הינה ראשי תיבות עבור Search for Extra Terrestrial Intelligence, או החיפוש אחר חיים תבוניים חוץ-ארציים. המדענים שעבדו ועובדים בתכנית זו הינם בעלי יכולת סבלנות, התמדה וחזון ייחודיים ביותר, שכן מהותה של תכנית זו הינה פשוט הקשבה. עשרות ומאות צלחות רדיו וטלסקופי רדיו מכוונים אל החלל, ומדעני התכנית מקשיבים וצופים בתצפיות, בתקווה לגלות מסר רדיו מחייזרים במקום אחר ביקום. יהיה זה כמובן אחד הרגעים הגדולים ביותר בתולדות ההיס