Star Trek - The Ilogical Science

סטאר טרק תמיד הציגה את עצמה כסדרה אשר מנסה להיצמד כמה שיותר אל חוקי הפיסיקה והמדע המוכרים לנו היום. ישנו צוות מיוחד אשר זהו תפקידו הבלעדי, לוודא שכל שורה ושכל מונח אשר נאמר על הסט, קביל מדעית - אפילו אם זה ברמה התיאורתית גרידא. אפילו אם אילו תיאוריות נועזות ביותר. אך לפעמים, קורה, שבשביל העלילה ישנו צורך "לעסות" מעט את חוקי הפיזיקה, "לקפל" את תאוריות המדע היודעות לנו כיום, ולהתעלם מהן. למרות שמקרים אלו לרוב הם היוצאי דופן, אלה הם המקרים אשר ארצה לכתוב עליהם במאמר זה. כי עם כל הכבוד, אלו הם המקרים המענינים ביותר...
אני אתמקד דווקא בשלושת הסדרות האחרונות מ"שושלת" מסע בין כוכבים - בגלל שאם להיות כנה, בסדרה "המקורית" אם משהו נאמר אשר היה באיזה אופן או הקשר קשור למדע - זהו היה קשר מקרי לחלוטין. (אם אתם זוכרים את אחד הפרקים הראשונים של הסדרה, כאשר סקוטי דיבר על כך שהאנטרפרייז מונעת ע"י גבישי ליתיום - כן, כן, ליתיום - לא דיליתיום או טריליתיום אלה ליתיום - אותו חומר אשר סביר להניח נמצא בסוללה של הטלפון הסלולרי שלכם. אותו חומר אשר כדי להניע ספינה בגודל ודרישות האנרגיה של האנטרפרייז - יהיה צורך במאגר בגודל של כאסטרואיד בינוני בגודלו).
אחד ממכשירי שוברי הפיזיקה הראשונים אשר אנו נתקלים בו בסטאר טרק, מכשיר אשר קיים עוד מראשית פרקי הסידרה המקורית, והמכשיר אשר עליו אני אקדיש את הטור הזה, הוא ה"טרנספורטר". אותו מכשיר אשר באיזה שהוא אופן מסתורי, מפרק את הגוף האנושי, אטום אחרי אטום - ולאחר כך מרכיבו מחדש כל הכוכב אשר השתגרו אליו חברי הצוות. רעיון מדליק ביותר אשר פותח המון דלתות מבחינת התסריט של הסדרה, ואף חוסך בכסף רב (האמת היא, שלפי ג'ין רודברי המשגר הומצא לראשונה בסדרה המקורית בגלל העובדה אשר לא היה לו, או לסדרה, תקציב מספיק גדול כדי שהאנטרפרייז תנחת על כוכב בכל פרק - אפקט מסובך אשר דורש תקציב רב).
הבעיות של הטרנספורטר מתחילות עוד כאשר מנסים לפענח את התיאוריות אשר עליו הוא נשען כדי לעבוד, לפני שעוד מנסים להגיד לחלק המעשי.
אתם מכירים את המונח "Hisenberg Compensator" ממסע בין כוכבים? אשר נאמר המון המון פעמים במהלך כל הסדרות כדי להעשיר את דבריו של צ'יף או'בריין בעוד הוא מפשפש לו בתוככי רכיבי המשגר? מהו או מיהו הייזנברג הזה אשר עליו אני "מכפים"?
ובכן, ישנו חוק כלשהוא בפיזיקה אשר אומר שלא ניתן לחזות את מיומו של כל אטום ואטום בגוף כלשהוא בכל רגע נתון - חוק זה נקרא "חוק אי הוודאות של הייזנברג", אשר אני לא טוען שאני מבין אפילו שבריר ממנו, אבל על חוק זה קם העיקרון של "מכפה עיקרון הייזנברג" במסע בין כוכבים.
טוב נו, זה קל לעקוף בעייה על ידי המצאת GIZMO מסתורי אשר כולם מדברים עליו אח אף אחד איננו מסביר איך הוא עובד.
זה אפילו קיצוני לפעמים עד כדי גיחוך. היועץ המדעי של מסע בין כוכבים הדור הבא נשאל פעם: "How does the hizenberg compensator works?" באחד מכנסי הסטר טרק הרבים - ותשובתו "Its works very well, thank you". תשובתו השנונה מראה על כך שאין ממש עיקרון או עקרונות מדעיים אשר עליהם נשען "מכפה עיקרון ההייזנברג" - אלא זהו אחד מהדברים אשר הומצאו כדי שהתסריט יזרום, אחד מן הדברים אשר הומצאו כדי שיהיה "פתרון לבעייה סציפית". משהו שעובד - אבל אל תשאלו איך.
אבל אפילו אם ננסה, הבעייה במשגר לא נפסקת כאן... אפילו אם נתעלם מהבעייה הזו, ונניח שבמאה ה- 24 יהיה מן מכשיר מסוג זה אשר יצליח ל"כפות" על אחד מחוקי הפיזיקה הקיימים, נשארות עדיין שלל רב של שאלות ללא מענה.
הראשונה, כמות המידע וכמות החומר.
נניח שישנם שני דרכם לאיך פיזית עובד המשגר - נניח שהראשונה מהן זהו שסורק מסויים מפרק את הגוף האנושי לאטום אטום- שומר את המידע ויוצר באמצעות המידע הזה את האדם מחדש במקום אשר אליו הוא שוגר, באמצעות החלקיקים והאטומים אשר נמצאים כבר במקום זה - כי הרי לפי הנאנוטכנולוגיה - ענף מדעי מאוד מתפתח היום- אפשר תיאורטית להפוך כל עצם ביקום לעצם אחר פשוט באמצעות שינוי המרקם המולקולרי שלו. אותה דרך אשר בה עובדים ה"Repliacators" במסע בין כוכבים. עכשיו, אם נניח שזהו העיקרון מאוחרי המשגר- אז איך תסבירו את נפח האיחסון אשר דרוש לשמור את מיקומו של כל אטום בגוף האנושי?
ויותר מזה, איך בדיוק אפשר להעביר כמות מידע שכזו ממקום אל מקום במהירות כזו רבה? וללא שום "Signal Degredation". אם ניקח כדוגמא רשתות תיקשורת מימים אלו שלנו, הרי הפורמט המהיר ביותר שעליה אפשר לבנות תשתית רשת (קווית עוד, אפילו לא אלחוטית) הוא סוג פורמט משם OC256 - אשר מאפשר העברת נתונים בקצב "צנוע" של 13.271 ג'יגה ביטים לשניה.
(בערך 1.5 ג'יגה בייט (GB) לשנייה.).הערכות ראשונות אומרות שישנם כ 27^10 אטומים בגוף האנושי (כמובן שזהו הערכה סובייקטיבית מאוד - ואחת אשר משתנה מכל רגע לרגע).
עכשיו אם נניח שכל אטום הוא בייט נקבל 10 ואחריו 27 אפסים של ביטים. נכפול ב- 8 (העברה מביטים לבייטים). נחלק כדי להעביר ליחידות מידה נוחות יותר ונקבל: 8,000,000,000,000,000,000 ג'יגה בייטים - מספר מרשים, אתם לא חושבים?
עכשיו בקצב המהיר ביותר שניתן להעביר נתונים היום, 1.5 גיגה בייט לשניה היה לוקח כ- 704,662,044,093,657,477 שנים(!!) להעביר את המידע.

אוקי, אז נניח שיש שיטות העברות מידע מהירות הרבה יותר מהירות במאה ה- 24, אבל בכמה?
ריפרוף מהיר ב-Technical Manual אומר שלוקח לפירוק ואחסון מידע הגוף כארבע שניות. כדי שזה יהיה אפשרי, קצב העברת הנתונים הוא חייב להיות של כ - 176,165,511,020,914,369 ג'יגה בייטים לשניה. וכמובן ככל שאות עובר מהר יותר ישנה יותר ויותר "דעיכת אות" (Signal Degredation) ויותר ויותר השראות אשר נובעות מהשדות החשמליים.
אז מבחינת מחשבים, שיגור גוף אנושי זה דבר לא אפשרי. לפחות לא לפי המדע של היום, והרי, זה מה שמתבסס עליו מסע בין כוכבים, לא? חוקים ואפשרויות מדעיות של ימינו שלנו.
דבר זה ניתן להיות אפשרי רק אם נוכל ל