ההוצאה הציבורית תעלה השנה ב-6%- השיעור הגבוה ביותר ב-20 מדינות ה-OECD

ההוצאה הציבורית בישראל עתידה לעלות השנה בשיעור ריאלי של כ-6%, כך נמסר היום מבנק ישראל על פי אומדני מחלקת המחקר. שיעור זה גבוה יותר מהגידול הממוצע שנרשם בשנים 1996-2000, אשר הגיע ל-4.5%. האטת שיעור הגידול של ההוצאות, עד שנת 2000, נבעה מהצורך הדחוף להרחיק את המשק מסף של משבר ולהחזיר לו את היציבות אשר הועמדה בסכנה בשל הגרעונות הגדולים בתקציב ובמאזן התשלומים באמצע העשור שחלף, וההאצה בקצב האינפלציה לשיעורים דו-סיפרתיים במחצית הראשונה של העשור.

כתוצאה ממדיניות זו נרשמה ירידה בשיעור הוצאות הסקטור הציבורי יחסית לתוצר מ-55.2% ב-1996 ל-52.2% בשנת 2000. הגידול המהיר של ההוצאות השנה יעלה שיעור זה ל-54.4%. שיעור זה הוא שיא בהשוואה לשיעור המקובל השנה ב-20 מדינות השייכות ל-OECD. הוא גבוה מזה של שוודיה ודנמרק (בהן הוא עומד על כ-50%); גבוה מזה של מדינות האיחוד האירופי הגדולות (צרפת - 50%; גרמניה - 43%, בריטניה - 40%) והבינוניות (בלגיה - 46%, הולנד - 41%, אירלנד - 30%); שאר מדינות סקנדינוויה (פינלנד - 43%, נורווגיה - 40%); ובוודאי מזה של ארה"ב (30%). בממוצע מגיע שיעור ההוצאות הציבורית ב-20 מדינות ה-OECD, יחסית לתוצר, ל-42% בהשוואה ל-54% בישראל.

בבנק ישראל מציינים כי במדינות רבות ב-OECD, ובפרט במדינות אירופה ששיעור ההוצאה הציבורית בתוצר שלהן היה גבוה, חלה ירידה משמעותית במשקל ההוצאה הציבורית בתוצר במחצית השנייה של שנות ה-90. שיעור זה ירד מממוצע של כ-47% תוצר בשנת 1994 ל-42% ב-2001. לעומת זאת, בישראל שב והתקרב משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ב-2001 לרמה הגבוהה בה הוא היה באמצע העשור.

בבנק ישראל מבהירים כי שליטה על הוצאות הממשלה היא תנאי הכרחי ליכולת להפחית את נטל המסים ואת הגרעון התקציבי, ולצמצם את החוב הגדול של הממשלה ואת תשלומי הריבית הניכרים בגינו (המגיעים השנה לכ-30 מיליארד שקל), אשר פוגעים ביכולת הממשלה לתת מענה למצוקות חברתיות ולממן השקעות בתשתית. כל אלה גם מקבעים את אופיו של המשק הישראלי בעיני משקיעים, מקומיים וזרים, כמשק בו הממשלה אינה יכולה לרסן את הוצאותיה, ומשפיעים על היצע ההון להשקעות ועל מחירו ועל יכולתו של המשק למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו.