החגיגה נגמרה, תחי המהפכה

נהגי המוניות ממורמרים אפילו יותר מתמיד. "את רואה מה זה, מדינה בכלא. קודם רמון ועכשיו זה", התמרמר אחד מהם באוזני אתמול, כשהחדשות ברדיו הכריזו, לתדהמתו ולאימתו, שעופר גלזר ישלח לכלא לחצי שנה. שלשום היתה זו דווקא ידיעה על דוד שאנס שתי אחייניות, בנות 12 ו-13 שגרמה לנהג אחר להתמרמר על דור הסדום ועמורה ההולך ופוחת לו, "קודם רמון ועכשיו זה".

וזה, כמובן, אף פעם לא רק נהגי המוניות: הם פשוט שומעים יותר אנשים, ומשקפים רוח כזו או אחרת. אתמול פורסמו בעיתונים שלל עצות עשה-ואל-תעשה למעסיק המפחד מתביעה, בידיעות שריח ההתמרמרות נישא מהן למרחקים ("האם פסק הדין סתם את הגולל על אפשרות של רומן במקום העבודה?"), וכל הקולגות שלי, גברים ונשים כאחד, מוצאים צורך להתבדח על הטרדה מינית כל שעה עגולה.

תירגעו, חברים. די עם הפרנויה. זה לא פסק דין מהפכני, עשרות הלכו לכלא בגלל מעשים מגונים. אתם לא צריכים לשנות את ההתנהגות שלכם. אם לא תדחפו את הלשון לפה של מישהו אחרי הכרות של שלוש דקות לא יקרה לכם כלום. וזה לא דור של סדום ועמורה, זה דור שמאמין בשלטון החוק.

קחו את רמון, את גלזר ואת הדוד אונס-הילדות. האם הם המציאו את המעשים המגונים? לא באמת. אבל בעוד החיילות משנות החמישים היו "מיידעל'ה", שהיו אמורות להגיד תודה למפקד אם הוא נישק אותן בכוח (ואם לא, כנראה שמשהו לא בסדר איתן), לחיילות של היום יש זכות חוקית על גופן. ואם ילדות מאותה תקופה לא היו יכולות לדעת מה זה "אונס", היום לומדים כבר בגן שאם מבוגר עושה לך משהו כואב צריך לספר.

מה השתנה? כלום, והכל. האנסים הם אותם אנסים, גברים בעלי שררה שדורשים סיפוק ועכשיו ודורסים בשבילו את מי שעומד בדרך היו עוד לפני דוד ובת שבע, ומעשים מגונים הם מחוץ לחוק ברוב התרבויות כבר מאות שנים.

אבל הדור הזה, אח, הדור היפה שלנו, באמת מאמין בשלטון החוק. דוד ידע שהוא לא לגמרי בסדר עם כל הקטע של רצחת-וירשת, אבל הוא היה המלך, אז מי יגע בו. במאה ה-19 אנסים הוכו ו/או נרצחו על ידי משפחת הנערה - אבל עליה נגזר לחיות בעוני, כי מי ירצה להתחתן איתה עכשיו. אנחנו, נאורים שכמותנו, לא רק קבענו בחוק את זכות האישה על גופה, אנחנו גם מעזים לאכוף אותו: לא משנה כמה רם מעמדו של הנאשם, החוק גבוה ממנו. מהפיכה.

וזו, חברים, הסיבה שאנחנו שומעים תלונות מגונות חדשות לבקרים: כי החוק הוא השליט העליון. אם בעל השררה היה מעל החוק, המפקדת של ה' היתה אומרת לה – כמו פעם - "עזבי, בשביל מה לך. אף אחד לא יאמין לך, וגם אם כן, מה יעשו לשר בממשלה?". אבל מאז היתה מהפיכה, והמלכנו על עצמנו שלטון חדש, שלטון החוק. ותחת שלטון החוק, לה' יש טעם להתלונן כי אין סיבה שלא יאמינו לה, והיא יודעת אם שר בממשלה סרח - הוא יענש.

ותחת שלטון החוק, מקרים כאלה מגיעים לתקשורת ונידונים סביב השעון - מה שמאפשר לאחייניות הנאנסות לשמוע שיש מי שיגן עליהן. שאם נוגעים בך בניגוד לרצונך, זה לא בסדר. תחת שלטון החוק כבר לא מסוכן להתלונן. זה בסדר, רצוי ואפילו כדאי. אז מה הפלא שיש כל כך הרבה תלונות? זה לא סימן שאנחנו פחות טובים מהדורות הקודמים – להפך - זה סימן שאנחנו נאמנים למהפכה ולשליט החדש, החוק. שאנחנו מוכנים להכפיף את החזקים ולהגן על החלשים. ולכן אני אומרת: עזבו את הפרנויה. אין מה לפחד, אין מה להתמרמר, ואם אתם חשים צורך לצעוק, תצעקו "תחי המהפכה". יש לנו שלטון חוק, והוא ינצח.