העיתון "אלחיאת" הרואה אור בלונדון חושף את הדרך בה גויס לכאורה האזרח המצרי מוחמד עיסא אל-עטאר לשירות המוסד. לפי הדיווח החל החשד המצרי להתעורר לאחר שאל-עטאר, היה מעוניין לצאת לחו"ל, ניסה להשיג אשרת כניסה ללונדון ולא הצליח. לאחר מכן הוא יצא ממצרים וטס לטורקיה, שם ניגש לשגרירות הישראלית מסיבה שאז לא היתה ידועה. מידע מסווג שהגיע אל משרד הביטחון המצרי, אישר את הגעתו של אל-עטאר לשגרירות ישראל בטורקיה ועורר את חשדם של המצרים. מאז היה אל-עטאר תחת מעקב שירותי הביטחון החשאיים המצרים.
על פי החשד, בשל רצונו של אל-עטאר להצליח כלכלית, ובגלל שלא הסתדר במצרים ולא רצה להמשיך ולחיות שם, הציע לגורמי הביטחון בשגרירות לסייע בריגול תמורת כסף. סוכני המוסד החלו בגיוסו לאחר בדיקה קצרה. אחת המשימות הראשונות שניתנו לו היתה ליצור קשרים עם בכירים מצרים בטורקיה. הוא נפגש עימם בבית קפה "אלמסר" הסמוך לשגרירות מצרים באנקרה ותוך זמן קצר קנה את אמונם, תוך שהוא "מסדר" להם נשים ומעביר להם סכומי כסף. לפי הדיווח, כך הצליח לגייס בכירים מצרים לשורות המודיעין הישראלי.
המשימה הבאה של אל-עטאר הייתה לטוס לקנדה ולהשתקע שם. הוא עשה זאת, בסיוע המוסד הישראלי, והשיג מסמכים רשמיים על השם הבדוי "ג'וזף רמזי עטאר". תוך זמן קצר הצליח אל-עטאר ליצור קשרים גם גורמים מצרים בקנדה, שלא פיקפקו בו בשל מוצאו המצרי.
המודיעין הישראלי סייע לאל-עטאר ברכישת מכונית מרצדס מפוארת ובמציאת עבודה בבנק בטורונטו. דרך עבודתו זו וקשריו הענפים הצליחו סוכני המוסד לקבל מידע על חשבונות הבנק של בכירים מצרים, מספרי הטלפון שלהם, מצבם הכלכלי ופרטים אישיים נוספים. עוד דווח, כי המוסד עשה במידע הזה שימוש למען הפקת מודיעין בדרכים שונות.
הטעות: ביקש לבקר את משפחתו בקהיר
לפי "אלחיאת", הטעות הקריטית שעשה אל-עטאר היתה שביקש לבקר את משפחתו בקהיר. לפי הדיווח גורמי המודיעין המצרי עקבו אחר תנועותיו וחיכו שיעשה את הטעות האחת. מידע אמין הגיע אל המצרים בנוגע לנחיתתו הצפויה של אל-עטאר בקהיר, בראשון לינואר לביקור משפחה. הם המתינו לו בשדה התעופה ועצרו אותו מיד מיד עם נחיתתו.
בחקירתו הראשונית הודה אל-עטאר שחיפש אחר חיים חדשים בחו"ל, כי חש שהוא לא מצליח להרגיש חלק מהחברה המצרית. הוא ציין שהוא אף ביקש מקלט מדיני במשרד לענייני פליטים של האו"ם בטורקיה. לדבריו, איש המוסד דניאל לוי סייע לו להשיג מעמד של פליט ובכך קנה את אמונו של אל-עטאר.
לאחר מכן הוא גוייס רשמית למוסד ועבר הכשרה מודיעינית על הדרכים להשגת מודיעין ובחשיבות יצירת קשרים אישיים עם מצרים באנקרה. הוא סיפר שסוכני המוסד לימדו אותו לחפש את הנקודות החיוביות והשליליות באישיות של האישים המצרים איתם בא במגע, על מנת שיוכל לדעת כיצד לרכוש את אמונם או מה הן הנקודות הרגישות שתמורתן יהיו מוכנים לשתף פעולה עם ישראל.
המשימה הבאה של אל-עטאר היתה מעברו למגורים ליד המסגד הראשי של טורונטו. הוא המשיך לעבוד בבנק בעיר ובנובמבר 2006 הסתיים תהליך הרישום שלו בקנדה. אל-עטאר השיג אזרחות קנדית רשמית. מרגע הסדרת אזרחותו ביקש אל-עטאר ממפעילו בטורונטו, תונג'אי גו'מאי, ישראלי בעל אזרחות טורקית, לצאת לביקור משפחתו בקהיר. ג'ומאי התיר לו לצאת לחופשה בת חודש אולם העביר לו הוראות לגבי משימות נוספות שעליו לבצע במצרים, וכן הוראה להגיע לישראל לאחר מכן, אולם לא בגבול הישיר הישראלי-מצרי אלא דרך ירדן.
לפי העיתון, זו הייתה הטעות שהביאה ללכידתו של אל-עטאר, שכאמור נעצר מיד עם נחיתתו במצרים. בכליו נמצאו ההוראות למשימות שקיבל מג'ומאי.