כמחצית ממגוון הצמחים ובעלי החיים ב[[מישור החוף]], שחלקם לא גדלים בשום מקום אחר בעולם, צפויים להיכחד תוך שנים ספורות. כך עולה מסקירה שהכין מרכז היונקים של [[החברה להגנת הטבע]], ומסכמת את מצב היונקים והזוחלים בבתי הגידול במישור החוף.
השטחים הטבעיים שנותרו הולכים ומתמעטים עקב פיתוח אינטנסיבי לצורכי התיישבות ותעשייה באזורי החולות, פעילות נרחבת של כריית חולות ושימוש הולך וגובר ברכבי שטח עבירים בחולות.
קיפוד החולות, יונק שוכן חול (פסמופילי) המצוי בסכנת הכחדה, לא נצפה בסקר כלל וכנראה נעלם מחולות ישראל. ירבוע החולות, מכרסם המצוי בסכנת הכחדה, נצפה רק באתר הדרומי ביותר- חולות [[ניצנים]], למרות שתפוצתו אמורה להגיע עד חולות ת"א. גרביל החולות, גם הוא מין בסכנת הכחדה, נצפה גם הוא רק באתרי החולות הדרומיים- ניצנים ופלמחים, ולא צפונה משם. הצטמצמות גבולות התפוצה היא אחד המדדים המעידים על ירידה חמורה בגודל האוכלוסיה.
גם חתול הביצות והצבי הישראלי נמצאים בסכנת הכחדה. חיות אלה אומנם אינן שייכות לבתי הגידול החוליים בלבד, אך שימור החולות מסייע לשימור בתי גידול נוספים אחרים של בעלי החיים החיים בהם.
דילול אוכלוסיות החתולים והכלבים המשוטטים
גם בגזרת הזוחלים המצב חמור: כמעט כל הזוחלים החוליים נמצאים בדרגת סיכון להכחדה וביניהן הלטאות שנונית החולות, שנונית השפלה, נחושית חולות, כוח אפור ונחש חולות.
מהסקר עולה כי הגורם המרכזי להכחדת המינים הוא הבנייה בסמוך לחוף והפיתוח הנלווה, שמחסלים את בתי הגידול. בשנים הקרובות אמורים להפוך עוד כ-50 אלף דונם ק"מ משטחי החולות לשטחים בנויים, וכן אמורים לקום כפרי נופש בלב השטחים הפתוחים.
בעיה אחרת היא נוכחותם של מיני טורפים מבוייתים שהתפראו או שמשוטטים ללא השגחה, כמו כלבים וחתולים וטורפי בר כמו תנים שועלים ועורבים, אשר אוכלוסיותיהם הגדלות והולכות מצמצמות את גודל האוכלוסיות של היונקים הקטנים והזוחלים.
עורכי הסקר ממליצים לקדם הכרזות על שמורות טבע בבתי גידול חוליים ולא לאפשר המשך פיתוח על חשבון החולות. עוד טוענים עורכי הסקר כי יש לאכוף את החוקים כנגד נסיעות כלי רכב בחולות ולסלק מיני צומח פולשים אשר מביאים לייצוב החולות. הם ממליצים גם לדלל את אוכלוסיותיהם של החתולים והכלבים המשוטטים ולקבוע תקנות המורות לבעלי חתולים להצמיד פעמון קטן לקולרם, שיתריע לחיות הבר על התקרבותם.