ריפעת אסד - סקס, סמים ותאוות שלטון

מאת עמית נבון

אב נערץ וקשוח, בן צעיר שהופך למנהיג בעל כורחו, כשצילו של אחיו המת מאפיל עליו, ודוד מושחת, שרוקם מזימות במסתרים. מעבר לכל המשמעויות הגיאו-פוליטיות הרות הגורל, מותו של אסד ושאלת הירושה מגלמים בתוכם דרמה מרתקת, שאת המבנה הבסיסי שלה שירטט שייקספיר כבר לפני שנים.

ריפעת אסד, אחיו של הנשיא המנוח, הוא אחת הדמויות השנויות במחלוקת בסאגה המשפחתית הזו. מיליונר נהנתן, מפקד יחידת "הפנתרים הוורודים", שהואשם בסחר בסמים, חולה נשים, ששמו ניקשר לא פעם בפרשיות אינוס וניאוף. ועם כל הרקורד הזה בחר המוסד הישראלי, שכה היטב לבחור את שותפיו בלבנון, לנהל מולו ערוץ מגעים חשאי שנמשך מזה שנתיים. המגעים בין ישראל לריפעת החלו ביוזמתו בתקופת נתניהו. מאז נשמר ערוץ החלפת המסרים, כשריפעת מנסה לשכנע את בני שיחו הישראלים שרק איתו ניתן יהיה להגיע להסכם שלום.

ריפעת החל לצבור את כוחו במחצית השנייה של שנות ה- 60', כשהקים את "פלוגות ההגנה", תחת פיקודו של אחיו אסד, שמונה למפקד חיל האוויר הסורי. עם השנים הפכו הפלוגות לצבא פרטי ונאמן לריפעת, שאנשיו, שסימן ההיכר שלהם היה מדים וכומתות בגוון ורוד מנומר, נהנו ממשכורות מופלגות, מעל ומעבר למקובל בצבא סוריה. הצבא הפרטי והוורדרד נודע לשמצה ברחבי סוריה בעיקר בשל העובדה שאנשיו נהגו לגבות דמי חסות, להתעלל באזרחים התמימים ובאופן כללי להתעלם במופגן מהחוק. ב-82' היו מעורבים אנשיו של ריפעת בחיסול עשרות אלפי אזרחים סורים מתנועת "האחים המוסלמים", שהתנגדה לשלטונו של אסד.

חלק לא מבוטל מהונו המופלג מיוחס למעורבותו בסחר הסמים. רפי פלד, בעבר מפכ"ל המשטרה, סיפר בעבר כי בידי משטרת ישראל מידע לגבי "מעורבותו הטוטאלית של ריפעת אסד בסחר העולמי בסמים", החל מהגידול והעיבוד ועד שלבי ההפצה.

מאז ומעולם חתר ריפעת תחת שלטונו של אחיו הבכור וחלם בסתר לרשת את מקומו. שעת הכושר התגלגלה לפתחו ב-83'. אסד לקה בהתקף לב ושכב מספר ימים בביתו כשהוא מחוסר הכרה. ריפעת קפץ על ההזדמנות והחל לתכנן את ההשתלטות על דמשק. אנשיו נשלחו לתלוש את תמונות אסד מרחובות העיר ובתי הדפוס החלו לייצר אלפי פוסטרים חדשים עם דיוקנו של ריפעת. הידיעות על ההפיכה המתוכננת הגיעו אל מיטת חוליו של אסד שהחליט להתייצב מול אחיו הסורר. ריפעת נתקף חרדה והתחנן על חייו. במקום לחסל את האח הבוגד שלח אותו אסד לברית המועצות. משם המשיך ריפעת לגלות בצרפת, שם הקים תחנת רדיו ורשת שבועונים בערבית, ששימשו אותו להטחת ביקורת במשטרו של אסד.

אחרי שמונה שנות גלות חזר ריפעת לביתו ב-92' כדי להשתתף בהלווייתה של אימו, נפיסה. ריפעת זכה למינוי כסגן נשיא, אולם ב-98' החליט הנשיא אסד להדיח את אחיו, על מנת שלא יהווה מכשול בדרכו של בשאר לנשיאות. ריפעת יצא שוב לגלות באירופה, שם הוא שוהה עד היום.

בסוף השנה שעברה התלקח סיבוב נוסף במאבקו של ריפעת על הירושה הנכספת - הפעם מול הבן הצעיר, בשאר. מלונדון הגיעו דיווחים על כך שריפעת עסוק בגיוס שכירי חרב בריטים לקראת המאבק. בספטמבר התבצרו מאות מתומכיו במעונו שבעיר הנמל לאטקיה. אנשיו של בשאר כיתרו את המקום ובעימות שהתפתח נהרגו שניים מאנשיו של בשאר. לאחר ההתנגשויות איים בשאר לפשוט על נכסיו של ריפעת אם לא יפנו אנשיו את הארמונות והחוות השייכים לו בדמשק, תדמור ולאטקיה.

המהלך הכוחני של בשאר נועד לאותת לדודו שבסוריה יש אדון אחד. ההערכה היא כי לריפעת אין בסיס כוח משמעותי שיכול להוות איום על שלטונו של בשאר. אולם, אם יווכחו בכירי העדה העלאווית, עליה נמנית משפחת אסד, שהבן בשאר חלש מדי מכדי להבטיח את מעמדה העליון של העדה, יתכן ויפנו אל הדוד שספק אם ויתר על חלום ההנהגה.