דיון סוער נערך היום בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בנושא הזיהום במפרץ אילת. הדיון הוצג דו"ח של ועדת המדענים הבינלאומית לנושא זיהום. הדיון התמקד בעיקר בשאלת חלקן של חוות גידול הדגים במפרץ ובמצבה הכללי החמור של שונית האלמוגים במקום. בעוד דו"ח המדענים מייחס לכלובי הדגים חשיבות משנית ותולה את עיקר הזיהום בביוב העיר עקבה ומפעלי הפוספטים שלה, טוענים מנגד ארגונים ירוקים, אנשי ציבור ומדענים, כי הדו"ח מבוסס על אינפורמציה שגויה ורוב מסקנותיו אינן תקפות.
לטענת הגורמים השוללים את דו"ח המדענים, בהם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יצחק גורן, הכימאי הימי פרופסור יונתן ארז, ראש עיריית אילת גבי קדוש, ח"כ נחמה רונן ושורה של ארגונים סביבתיים, כלובי הדגים הינם גורם הזיהום המרכזי של מפרץ אילת. אלה סבורים, כי אם לא יוצאו הכלובים לאלתר מן המים, או לחלופין ינקטו בטווח המיידי פעולות דרסטיות לצמצום חומרי הדשן שהם פולטים למים, הרי שאנו צפויים להיות עדים להיכחדותה הסופית של השונית הגוועת של מפרץ אילת בתוך חמש שנים.
מעברו השני של המתרס נמצאות שתי החברות המפעילות את הכלובים ומנכ"לי משרדי החקלאות והתשתיות הלאומיות. אלה מצדדים בקבלת הדו"ח, הכולל המלצות להפחתה משמעותית בכמויות האוכל הניתנות לדגים, בהגברת פעולות הניטור, ובהתקנת תחתיות לכלובים שיאספו את ההפרשות ועודפי המזון המזהמים את מי המפרץ בחומר דשן (נוטריאנטים), הגורם לתמותת האלמוגים. בדו"ח המדענים כלולות המלצות לפרקי זמן מיידיים, בינוניים וארוכים.
בסיכומו של הדיון המליצה הוועדה להורות למדענים שהכינו את הדו"ח להגיש מחדש את המלצותיהם בתוך חודשיים, לאור הטענות שהושמעו בוועדה ולפיהן לחלק מן ההמלצות אין תוקף משום שהן נשענו על בסיס עובדתי שגוי. בינתיים המליצה הוועדה על התחלת יישום המלצות הדו"ח לטווח המיידי. כמו כן המליצה הוועדה לממשלה להוציא מיידית את האחריות לנעשה בשטח החוות מידי רשות הנמלים והרכבות, שאינה מפקחת על הנעשה בהן. לאור המלצות הדו"ח הוחלט להגביר את שיתוף הפעולה עם רשויות נמל עקבה. בכך נטתה הוועדה באופן ברור לצדם של השוללים את מסקנות הדו"ח.
"החוות אינן משתפות פעולה עם פקחים חיצוניים"
בניסיון לגבש עמדה משותפת בנושא, הוקמה ועדה מיוחדת בה חברים מנכ"לי משרדי החקלאות, התשתיות, ואיכות הסביבה. בדיון ועדת המנכ"לים, שהתקיים אתמול בערב, לא התקבלה עמדה משותפת והוחלט להתכנס שוב. בעוד מנכ"לי התשתיות והחקלאות תומכים בהבעת עמדה מרוככת כלפי חוות החקלאות הימית, במסגרתה יש לאמץ את מסקנות הדו"ח, הביע מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה עמדה "ירוקה", ולפיה השפעת הכלובים הרסנית ויש להוציאם מן המים לאלתר.
עיקר עמדתם של המתנגדים לדו"ח מסתמכת על הטענה, כי שני גורמי הזיהום המשמעותיים ביותר שמנו המדענים, ביוב העיר עקבה ומפעלי הפוספטים שלה, אינם מסוגלים לזהם את המפרץ, אלא במינונים נמוכים במידה ניכרת מכפי שנטען בדו"ח. זאת, משום שהפוספטים המיוצרים במפעל אינם מסיסים כלל, ואילו ביוב עקבה הוסדר באמצע שנות ה-80 ומאז אינו נשפך כלל אל הנמל. לטענתם, מסקנות המדענים נכתבו מבלי שאלה בקרו כלל בעקבה והסתמכו על מקורות לא אמינים.
אותם גורמים טוענים עוד, כי חוות הדגים נמנות גם בדו"ח כגורם הזיהום העיקרי מצד ישראל, וככאלה יש לטפל בהם בהקדם. מניסיון קודם, נטען עוד, אין אפשרות להטיל פיקוח משמעותי על החוות, בעיקר משום שאלה אינן משתפות פעולה עם כל גורם בדיקה חיצוני. עוד נטען מצד גורמים אלו כי זיהום המפרץ וגוויעת השונית הינם בגדר פגיעה באחד מערכי הטבע מהחשובים של ישראל, וככזו היא עלולה להוות בעתיד פגיעה משמעותית בתיירות.
עיקר טענותיהם של אנשי החוות מסתמכות על הדו"ח, המייחס להן נזק נמוך מכפי שמייחסים להם מתנגדיהם. אחת החברות, "הר דג", נמצאת בבעלותם של חמישה קיבוצים בערבה, המפיקים מרווחיה חלק ניכר מהכנסותיהם. החווה השניה, "דג סוף", שייכת לתושבים מאילת. אנשי החוות מסרו כי הם מוכנים ליישם את מסקנות הדו"ח בתנאי שגם הגופים הנוספים הנמנים בו כמזהמים, יעשו כן. בין אלו יש למנות המלצה לצמצום מספר הצלילות בשונית, ולשיפוץ משמעותי של מערכת הביוב של אילת העולה תדיר על גדותיה. החוות טוענות עוד, כי לא רק שבפועל הן אינן מזיקות לשונית, אלא אף אלמוגים הנמצאים בשטח החוות משגשגים יותר. בעלי החוות מסרו כי הם מוכנים לשתף פעולה עם גורמי פיקוח ולאפשר שקיפות בפעילותם.