פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בבל": בני אור מול בני חושך

      זה לא שאפרים דווידי לא נהנה משובר הקופות "בבל", רק שהיתה לו בעיה קשה עם האידיאולוגיה שהסרט מנסה להפיץ

      הצפייה בסרט "בבל" המוקרן בימים אלה בארץ, ובהצלחה לא מבוטלת, מותירה את הצופה במצב של אי-נוחות, ואין זה המקום להיכנס לשדה המוקשים של ביקורת הקולנוע. אבל המסקנה בתום צפיית "בבל" היא חד-משמעית: אין כמו אמא. העולם, עולמנו הגלובלי, הוא מקום מסוכן למדי וככל שאנו מתיירים דרומה יותר, הוא נעשה מסוכן יותר ויותר.

      בארצנו הקטנטונת קיימת בעיה (עוד אחת!) שטרם מצאה את פתרונה: תרגום כותרות הסרטים. גם הכתוביות הן לא משהו. הסרט "בבל" מתחיל דווקא במרוקו ולא בעיראק, הרי "בבל" המקראית היא חלק בלתי נפרד מעיראק של היום. במספר לשונות המערב (כגון אנגלית, צרפתית וספרדית) המושג "בבל" הוא מה שאנו מגדירים בעקבות הסיפור בבראשית (יא, א-ט), כ"מגדל בבל" ולאו דווקא בבל המקראית. תרגום נכון של כותרת הסרט הוא דווקא "מגדל בבל". כי במוקד הסרט הקושי המובנה של שוכני המגדל הגלובלי להבין אחד את השני.

      סיפור מגדל בבל עורר עניין רב בספרות ובאמנות במשך מאות שנים. על פי המסורת היהודית חטאם של בוני המגדל , בני "דור הפלגה", הוא המרד באלוהים. על פי פרשנים מסוימים שורש השם "בבל" הוא "בלבל". מדרשים רבים עוסקים בכוחה השלילי של האחדות, כאשר אחדות זו משמשת למטרות "לא רצויות".

      אבל הסרט לא מספר רק את סיפורם של תושבי כדור הארץ שאינם מצליחים לתקשר ביניהם. יש בסרט אוכלוסיות "מלמטה" שמתקשרות היטב בשפתן (כגון מרוקאים המדברים ערבית-מרוקאית וברברית, או מקסיקנים המשוחחים בספרדית) ויש בני תרבות המדברים לרוב אנגלית (וגם צרפתית ויפנית). זהו סרט על בני אור המתמודדים מול בני חושך והצלתם היחידה של בני החושך (הגאולה שלהם - שהיא גאולה אישית ובשום מקרה אינה גאולה קבוצתית) היא דווקא באימוץ דפוסי המחשבה והעשייה של בני האור. אבל בני חושך לא תמיד מצליחים. לרוב, על פי הסרט, הם נכשלים.

      זהו הסדר של בני האור מול האי-סדר של בני החושך. זהו הסדר האמור לשלוט בעולמנו הגלובלי. כל היתר הוא פרי המזל. משחק של ילדים עם רובה היכול להסתיים במותה של תיירת אמריקאית, חתונה מקסיקנית העשויה להביא למותם של שני ילדים (מה זה חמודים!) אמריקאים, מתנה של איש עסקים יפני היכולה להוות "תשתית טרור" במדינה ערבית. כל הטוב של הצפון שבהגיעו לדרום איכשהו מתפספס, מתפנצ'ר, מתפוצץ.

      "בבל" הוא סרט יפה, עם שחקנים טובים ונופים מרהיבים. אבל "בבל" הוא גם מכשיר לקבוע התודעה איך הדברים עובדים בעולמנו הגלובלי (זאת, על פי השקפתם של אלה השולטים בעולמנו הגלובלי). יתכן שהמענה ל"בבל", הסרט והאידיאולוגיה שהוא מפיץ, הוא לשוב אל המקורות. אל הניסיון לבנות מגדל בו כולם יהיו סולידריים וידברו בשפה אחת (לאו דווקא אנגלית), כהתרסה נגד האלוהים והסדר החברתי הקיים; או כדברי המקורות: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים".